היי, היום אני כבר בת 15+. אני בתולה, לא היה לי חבר ואני גם לא רוצה שיהיה לי.
יש לי שני אחים קטנים, אחד מהם כיום בן 7 בערך ובעבר ניצלתי אותו כי הוא לא הבין כלום...
לפני משהו כמו שנתיים וחצי, היה איזה שבוע שהרגשתי חרמנית ממש, מעולם לא הייתי חרמנית כל כך. זה היה רק כשגיל ההתבגרות הגיע והתחלתי להכיר את הגוף שלי, כיום אני מודעת. אבל בעבר לא, ולא ידעתי כמה השלכות יש למעשים שלי.
אח שלי היה אז בן 5 בערך אם אני לא טועה, ילד מקסים. כך הוא תמיד היה ותמיד יהיה, אני אוהבת אותו ומגנה עליו בדיוק כפי שאחות גדולה צריכה להיות ומעבר. הוא חשוב לי בטירוף ואני שמחה שזכיית באח כמוהו.
בקיצור, הרגשתי חרמנית ממש וירדתי לו. לא עשיתי את זה כנגד רצונו ולא הכרחתי אוטתו, פשוט עשיתי את זה והוא לא עצר בעדי. יום לאחר מכן עשיתי זאת שוב והוא דווקא אמר שרוצה בכך. לאחר משהו כמו שבוע שזה נמשך כמעט בכל יום (כמה דקות ביום יומיים במהלך שבוע בערך) הפסקתי, כי הפסקתי להיות חרמנית...
האמת שהבנתי את הטעות שלי יחסית מזמן, אבל אני לא יכולה שלא להרגיש רגשות אשם. הייתי קטנה יותר, התבגרתי מאז. לא הבנתי כמעט כלום מחיי.
אני פשוט מלאה ברגשות אשם... מעולם לא סיפרתי את זה לאף אחד ואני גם לא מתכוונת לספר. זה אתר אנונימי ולכן הרשתי לעצמי לכתוב זאת פה, אבל אני לא מתכוונת לספר על זה למישהו ולא משנה כמה אני קרובה אליו.
אני פשוט מרגישה רגשות אשם, כבר כל כך הרבה זמן... ואני לא יודעת מה לעשות איתן... אני גם לא בטוחה אם הוא זוכר את זה בכלל. מה שכן, אני די בטוחה שבעוד כמה שנים כשהוא יתחיל לבחון את גופו הוא ייזכר בזה ואני לא יודעת מה יעשה עם המידע הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות