נמאס לי, באמת שנמאס. תמיד אני בסוף.אם מישהי חסרה אז יקחו אותי כמחליפה. החופש הכי משעמם שיש. יש לנו חבורה של כמה בנות, החופש הזה אף אחד לא הציעה לפגוש אותי. ולא רק, הן גם נפגשות יחד. אבל אני פתאום לא חלק מהן. אף אחד לא טרחה להזמין אותי או לשאול אותי. כיאלו אני לא מעניינת. תמיד אני מרגישה נדחפת בניהן,כיאלו אני רק פה מתי שהן משועממות. אין לי עוד חברים וחברות, ניסיתי , באמת שניסיתי. אבל לא. תמיד הן יורדות עליי שאני שמנה (שוקלת 61 ,והגובה שלי הוא מטר שבעים). הדבר האהוב עליהן זה להדגיש את הפגמים שלי. שאני לא חכמה, ויש לי ככה,ויש לי ככה. הן נותנות לי הרגשה של אפסה. הן יוצאות,ועוד שולחות תמונות בקבוצה של כולנו. הן נהנות, ורק אני? יושבת בבית. כל היום בטלפון. צריכה לשקר לאמא שלי ש״אף אחת מהן לא בבית,הן אצל משפחה״ בשביל לא להגיד לה שבעיקרון הן חמש דקות מפה,כולן יחד,אבל לא רוצות אותי. אין לי עוד אנשים, לא מצליחה להכיר אף אחד. הלוואי,הלוואי שיום אחד באמת יהיה לי בן אדם אחד אפילו שיהיה איתי. ובנתיים , מה יש לי לעשות? אף אחד לא רוצה שמנה מטומטמת שכמותי. אין לי כבר רעיונות. משעמם לי כל כך לבד..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025