הגעתי לסיטואציה בחיים שאין לי כבר לאן לברוח.
פרשתי מהתואר שלי, אין לי עבודה, אין לי כסף, ובנוסף נגמרה לי מערכת יחסים רצינית מאוד של שנתיים וחצי. זה מה שהכי שבר אותי.
אני כל חיי אדם די בודד ומאוד מדוכא.. מגיל קטן הרגשתי לא שייכת לכאן, אבל חייתי את החיים כי איזו ברירה יש לי
אני יודעת לעשות את ההפרדה בין הבדידות לשיברון, הייתי בעבר בקשר של 3 שנים וכשנפרדתי הייתה הבאסה של הבדידות אבל לא מאהבה לבן אדם. אז זה עבר מאוד מהר ועכשיו בקשר הזה, אני מרגישה שאני עדיין כלכך אוהבת, בכל איבר בגוף שלי.. מתגעגעת בכל שניה שאני חיה, ולא יודעת איך להמשיך מכאן.
מאז הפרידה אני לא מפסיקה לבכות, לא לדמוע.. פשוט לבכות בכל רגע נתון.
יש לי מועקה ענקית בלב.. בנאדם שחדר לי לכל פינה בנשמה ביחס לקודמים שהיו, לא נברא חיבור כזה לעולם. אבל זה נגמר. וכל פעם שאני נזכרת שזה אמיתי אני מתחילה לבכות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.. אין לי כוחות להתמודד עם הכלום שיש לי.. אני יודעת שהכל עניין של זמן ויהיה בסדר וכל זה
אבל אין לי כוח, איבדתי בנאדם שהיה יקר לי כלכך ואני יודעת שאין דרך חזרה וזה הכי כואב.
לא בא לי לעשות כלום חוץ מלישון כל היום בתקווה שאקום ואגלה שזה היה רק חלום רע.
מרגישה שיש לי חור בלב, שנותרתי חצי.
לא בא לי לעשות כלום יותר. לא מרגישה סיבה לחיות.. לא אומרת שאני אהרוג את עצמי, אבל לא הייתי מתנגדת לעצום עיניים ולא להתעורר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות