הסיפור שלי קצת ארוך. כבר שנים שאני מתחבט עם עצמי ולא מגיע לעמק שווה, לשקט נפשי עם עצמי בנוגע לזהות שלי.
אז ככה שמעולם לא נמשכתי לנשים, כלומר לא הרגשתי שום צורך לפתח מערכת יחסים עם בחורה ובדרך כלל גם לא ממש מרגיש צורך לדבר עם בחורה.
תמיד הרגשתי בנח יותר לדבר עם בנים ולהתחבר אליהם. מגיל צעיר בערך 12.
עם הזמן גיליתי רגשות מסוימים של רצון לקרבה וכך שהרגשתי בנח איתם לבנים ואז התחלתי לשנוא את עצמי ולהיות מסוכסך עם עצמי ברמה שלא הצלחתי להתנהל בקושי וזה ממש העיב על החיים כל הסכסוך העצום הזה עם עצמי וכל השאלות הלא פתורות.
חשוב לציין שאני מגיע מחברה מאוד שמרנית, מבית דתי שלא מכירים בכלל בקיומם של להט"בים ומסביבה שמעטים מאוד אנשים שהם מחוץ לארון מה שבקושי מאפשר לי למצוא גורמים להזדהות עימם.
ומצד שני אני מאוד חושש שאם אני אהיה איתם אני אולי איחשף לפני שאהיה מוכן לעמוד במחירים הקשים שהחשיפה הזו גובה.
אני במשך שנים רבות עובר השאלות הרבות האלה עם עצמי ואני כבר לא מסוגל לחיות ככה בחוסר ודאות, בדיכאון מתמשך בחוסר וביטחון.
הייתי במספר מפגשים ב'איגי' תקופה מסוימת ולא בדיוק מצאתי תשובות או סיוע כלשהו שיעזור לי להיפתח ולעזור לי למצוא מי אני ואת המקום שאני ארגיש טוב עם עצמי. לא מוצא אפשרות לגשר בין העולמות. מרגיש אבוד. כבר לא רוצה לחיות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025