שלום לכולם.. אתם בטח תרדו ותסקלו אותי בלי גבול .. תגידו שאני אלך לשחק במיקמק בברביות, בקוביות, בצעצועים, ווטאבר כמו זה... כי זה מה שתמיד אומרים בשאלות כאלה, עם הגיל הזה. אבל אני מבקשת מכם קודם לקרוא מה שאני כותבת ולא ישר לשפוט שאני רוצה חבר כדי להיות מקובלת או כדי להרשים כי ממש לא אני לא סובלת את השיט הזה.
אז בעצם אני מאוהבת בחבר הכי טוב שלי והוא יודע את זה. הוא אמר שהוא מחבב אותי, אבל פעם הוא אהב אותי. הכול התחיל שהתחלתי לחבב אותו והתוודתי והוא הציע לי חברות וכן היינו סוג של ביחד כזה אבל נפרדנו במהירה כי לשנינו היה מוזר ומביך במצב הזה. לא יודעת לגביו אבל האהבה שלי אליו גברה אפילו יותר ואז הוא אמר שאנחנו צעירים מדי ואז הציע שנהיה שוב זוג שוב, וכל הבאלגן הזה. עכשיו אנחנו סתם חברים טובים. אבל יש המון המון מבוכה ופשוט קשה לי לראות אותו רק בתור חבר טוב שבלב שלי הוא כל כך הרבה יותר מזה. אני יודעת שאני צעירה, טיפשה ומטומטמת בשביל זה... שאני לא יודעת כלום. אבל מאז מתמיד חלמתי שאהיה בת זוג של מישהו. אני מחוברת מאוד לרומנטיקה, לבנים, וכד. אתם הולכים כל כך לצחוק עליי אבל אני מרגישה אליו אהבה גדולה מאוד, תשוקה גדולה, אני נמשכת אליו. אולי גם הוא אבל.. אוקיי החלק הכי הכי שתרדו עליי אולי. אני לפעמים מדמיינת שאנחנו מתנשקים או.. שוכבים. אתם מה זה הולכים לרדת עליי!!! כמובן שאני לא אעשה את זה, זה לא חוקי וגם לא רלוונטי בכלל. וכמובן גם הוא לא. אנחנו צעירים... פשוט אני כל הזמן מתעניינת ומסתקרנת כל כך מהדבר הזה שנקרא זוגיות, ואהבה.. וחברים... זה פשוט כל כך מעניין אותי אבל ברור שזה לא רלוונטי וגם לא מתאים בכלל עכשיו, בגיל הזה. וזה די מבאס. אז...איך פשוט לקבל את זה שעכשיו זה לא הגיל המתאים לזוגיות וכד ולהדחיק את הרגשות הגדולים שלי כלפיו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות