היי, מערכת היחסים המדוברת נמשכה קרוב לשנה, הכל התחיל בחיבור מדהים וכמעט נשמתי, ומאז לא נפרדנו. התאהבתי בחיול הלבבי, האור בעיניים והאישיות הכובשת. כעבור מספר חודשים התחלתי לשים לב לכל מיני דפוסי התנהגות הרסניים אצל בן הזוג, למשל המשך אינטראקציות עם נשים מהעבר (כאלו שהיה ביניהם קשר מיני ותו לא). שמתי לב לאינטראקציות לא ראויות עם מגוון נשים שלפי דבריו ניסו להתחיל איתו בעבר או ליזום מגע מיני בוטה.
התעמתתי על הדברים וקיבלתי הסברים מאוד רציונליים והבטחות שזה לא יקרה שוב.
באחת מן הפעמים הגעתי בהפתעה כדי לשמוע ממנו שיש אצלו אחת מהעבר אבל "לא בקטע כזה". הגעתי בעקבות תחנונים שלו ובכי על כמה שקשה לו בלעדיי ועשיתי מעשה בגלל פחדים לא רציונליים לטענתו(המעשה היה להיפרד ממנו יומיים לפני).
אפילו לאחר מכן חזרנו לאינטראקציה אחרי מסכת שיכנועים ובכי שלו, אפילו צרחות מחוץ לבית כאשר לא הסכמתי לענות לו.
הבטיח והבטיח..ובחרצי להאמין בטוב שלו. כל פעם מחדש איכזב. גיליתי שהוא מספר לקרובים שלו שקרים לגביי, דברים שמוציאים אותו יותר מאצ'ו.
התנצל על זה והאשים את יצר ההרסנות העצמי שלו.
היינו שוב יחד..מלאי אהבה. כל היום כל יום טרח לשלוח הודעות מתוקות ולהתקשר בלי סוף לשוחח, הבטיח שהבין הכל ושכלום לא יחזןר יותר.
שוב באתי להפתיע..הפעם עם תחושות פנימיות אחרות..רק כדי לשמוע דיבורים קולניים של אישה מביתו, אותה אחת.
עכשיו השאלה כזו..איך לעזעזאל מתגברים על אפסיות כזו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות