כן
יצאתי עם מישהי בת 35 במשך תקופה קצרה ובתקופה הזו קצת נקשרתי אליה ושמחתי להיות איתה, פתאום החלטתי לשתף את החבר הכי טוב שלי בזה, החבר התרשם ממנה ואז שאל אותי בת כמה היא, כשהוא שמע שהיא בת 35 הוא היה בשוק ואמר לי שאני חייב לעזוב אותה ושאמא שלי בטח תהיה מאוכזבת מזה, איכשהו המחשבה היתה לי בראש אבל לא חשבתי לעשות עם זה משהו אז הדחקתי, חשבתי על זה כמה ימים ואז החלטתי שאולי כדאי לי להיפרד ממנה ולחפש מישהי בגילי או פחות מגילי.
החבר ציין שיש בעיה בבנות בגיל 35, השעון הביולוגי מתקתק והן מוכנות לצאת עם כל אחד רק שיתן להן ילד וכנראה שתתגרש ממני בעתיד אחרי שהיא תשיג את שלה (ובתי המשפט היום באים רק לטובת האישה).
הוא גם אמר שהיחס הוא מאוד גדול וכשהיא תהיה בגיל 40 אני יהיה בן 35 וההבדל יהיה עצום.
הוא אמר שלנשים מבוגרות מעל גיל 25 נהיה יותר קשה להיכנס להריון ואם כן אז יש סיבוכים.
בקיצור הציע לי לא להכניס את עצמי לעוד יותר בעיות ואמר לי שאני צריך להעריך יותר את עצמי ולחפש בחורה בגילי או פחות ודרך אגב אישתו היא בת 24 והוא בגילי.
לפני שנפרדתי ממנה הרגשתי שאני חייב.
אחרי שעשיתי את זה התחרטתי על הטעות שעשיתי ואני לא חושב שיש דרך חזרה.
כשנפרדתי ממנה היא לא לקחה את זה קשה כמו שחשבתי, לקחה את זה בקלות וזה גרם לי לחשוב שאולי היא לא כל כך רוצה אותי והחששות שלי היו נכונות.
מה דעתכם?
זה שלב של באסה של בינתיים?
זה יעבור לי?
אני צודק?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025