אני חיילת ביומיות, עובדת כל יום עד הלילה כדי לחסוך ללימודים בחו"ל, מקבלת דמי כיס סמליים מההורים ובכל זאת לא מסוגלת לסיים את החודש עם חיסכון. כל חודש אני סוגרת עם פחות ופחות כסף. פעם זה תיקון טלפון, פעם זה מתנה לחברה. אני משתדלת לא להוציא הרבה אבל זה לא מצליח. אני בכלל לא בזבזנית, והוצאתי החודש רק דברים הכרחיים (ומעט על אוכל עם חברים). דיברתי עם אמא על הלימודים בחו"ל והיא אמרה "אל תחשבי בגדול מדי, את לא תצליחי לממן את זה". וזה שבר את ליבי. מינקות ההורים שלי גידלו אותי שההגשמה שלי היא בראש סדר העדיפויות שלהם, לחשוב הכי בגדול, לנסות להגיע הכי רחוק, וכל השאר שולי.
אני בקושי מצליחה להרים את הראש מעל המים ואני מרגישה שאני רואה את אמא שלי עומדת מולי ביבשה, ואפילו לא זורקת לי גלגל הצלה. נשבר לי הלב מהמחשבה שההורים שלי לא יעזרו לי להגשים את עצמי, ועוד יותר שאני בעצמי לא אצליח לעשות את זה.
גיליתי שאין להם חיסכון בשבילי ללימודים, וכרגע אין סיכוי שאוכל לממן אותם לבדי.
הם במצב כלכלי טוב, הכנסה נאה. אז למה אני כבר לא בראש רשימת העדיפויות? איך אני אצליח לחסוך עם כל כך מעט שעות ביממה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025