בערך ביוני עברתי תקופה מאוד קשה שהביאה אותי למחשבות אובדניות מרובות ושלמה אותי לאבחון פסיכיאטרי וכמעט למיון. לאחר האבחון וכמה פגישות עם היועצת של בית הספר הגיעו למסקנה שאני צריכה פסיכולוג.
כבר מזמן הגיעו למסקנה הזו בבית הספר אך סירבתי, רק בחודשים האחרונים הבנתי למה אני כל כך צריכה ושבעצם סך הכל רוצים בטובתי. אמנם ישנה בעיה כספית אך הבעיה היא שאמא לא מוכנה שאלך לפסיכולוג בלי לספר לה למה ומה עובר עליי. אין לי שום כוונה לספר לה כלום. כן היא אמא שלי והיא דואגת לי מאוד אבל זה ממש לא מחייב אותי לספר לה מה עובר עליי ומה אני מרגישה וחושבת. אני לא פתוחה איתה ולא מעוניינת לדבר איתה על כלום.
עכשיו אני עוברת תקופה קשה, שוב, ולעומת התקופה שעברתי ביוני אני לא מדברת על זה עם אף אחד וגם לא עם החברים הטובים שלי. אני צריכה פסיכולוג, אני צריכה מישהו מוסמך לדבר איתו ואני פשוט לא יכולה לקבל את זה. ואין לי שום כוונה לספר לאמא שלי, או לאבא משהו ממה שעובר או עבר עליי.
זו לא ממש שאלה, הרגשתי שאני צריכה לדבר ולא היה לי יותר מדי עם מי. אם יש לכם משהו להגיד בנושא אשמח לשמוע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025