היי,
אני מתאמן בקבוצת כדורסל כבר שנה.
עכשיו הקבוצה שלנו היא מאוד מגובשת ואנחנו מתאמנים בצורה מאוד אינטנסיבית וקשה, ונהוג אצלינו שגם כשחולים או קורה משהו לא לפספס אימון בשום אופן, ותמיד עושים מה שאפשר. בפועל מה שקורה זה שכשמישהו מגיע פצוע לאימון ועושה פחות מכולם בצד, מסתכלים עליו בצורה מאוד שיפוטית כ"אחד שמוותר לעצמו".
עכשיו נפצעתי לפני חודש ברגל ככה שלא יכולתי לרוץ (בקושי ללכת...), והחלתטי שלא להגיע לאימונים- פחדתי שהמבטים השיפוטיים יצרו עלי לחץ להתאמן (אני מכיר את עצמי בקטע הזה) ואני אתאמן ויפגע בעצמי. מפה לשם, לא הגעתי לאימונים חודש (עשיתי דברים אחרים בזמן הזה, כדי לשמור על הכושר) והמאמן התקשר אלי ואמר לי שאני מאכזב, שאני לוזר, בינוני, בכיין, צבוע, ושאני לא מחויב לקבוצה. אבל הוא אמר שהוא יודע שזה קשה לשמוע אבל זה מה שהוא חושב שאני צריך לשמוע וזה לטובתי.
לא ידעתי ממש איך להגיב. הרגשתי מאוד רע עם זה. מה אתם חושבים על מה שהוא אמר? מוגזם? איך לא לקחת את מה שהוא אמר ללב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025