אני וחבר שלי ביחד שנתיים בני 17 באותו כיתה.
כבר בהתחלה הבנתי שמשהו לא מצא חן בעיניי אבל תמיד התעלמתי וחשבתי שאני סתם מחפשת, הוא בכלל לא רגיש אלי ואני אפילו מרגישה שלא אכפת לו ממני למשל כשאנחנו רבים ואני בוכה הוא לא מביא לי חיבוק ולא ממש אכפת לו והוא ממשיך בשלו. בשנתיים קניתי לו מתנה והייתי בטוחה שאני לא צריכה להגיד לו(הוא הזכיר לי את השנתיים) והבאתי לו את המתנה והייתי צריכה לגלות שבכלל לא עניין אותו וממש רציתי להפרד ואז אחרי חודש הוא קנה לי מתנה וממש נעלבתי ממנו אבל בעקבות זה שאנחנו באותו כיתה הוא פשוט לא עוזב אותי ואנחנו נשארים ביחד כי אין ברירה. היו פעמים שנפרדנו אבל אז הוא היה בוכה לי בטלפון שנחזור ובגלל שהוא לבד ואני דואגת לו ואיך שהוא אוהבת אותו חזרנו אבל אני ממש רוצה להפרד ותמיד הוא מנסה להחזיר אותי ונותן לי רגשות אשמה שאני זונה ושנפרדתי ממנו בשביל לחפש גבר אחר ומשקר לי שהוא ישתנה..
לפעמים אני באמת רוצה להפרד ולהכיר באמת גבר שיתייחס אלי ולא סתם יהיה איתי ורק כשנפרד הוא יגיד לי שהוא אוהב אותי.. אני רוצה להפרד ממנו בלי שהוא יעשה סיפור ויחפור לי שנחזור יש למישהו רעיון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות