טוב זה הולך להיות ארוח אז אני מתנצל מראש על החפירה חח.
הייתה לי בת זוג שאהבתי, בהתחלה הכול הלך כמו שצריך באמת אהבה מהאגדות. אבל אני לא הייתי גבר כמו שצריך להיות , היו לי תקופות קשות של דיכאון מהחיים שלא עבדתי תקופות ארוכות והייתי נסגר בחדר רוב היום. בקושי הייתי מוציא אותה למסעדות ולבילויים והיא יאמר לזכותה היא רק ניסתה להוציא אותי מהמצב הזה ונלחמה עליי. ואז בשנה וחצי האאחרונות של הזוגיות חזרתי לעצמי , התחלתי לעבוד להוציא רישיון , בקיצור התחלתי לפרוח. ודווקא שהתחלתי לפרוח משהו שם לא עבד , היינו רבים מלא! הרגשתי שהיא עוצרת אותי ויותר היה לה נוח דווקא שהייתי בדיכאון וזמין בשבילה 24/7. ואז הגעתי למסקנה עם עצמי שאני רוצה להיות לבד והחלטתי להיפרד ממנה. בחודש הראשון היה לי קל ולה היה קשה ואז אחרי חודש הגלגל התהפך. ראיתי שהיא יוצאת למעדונים רוקדת על הבר רוקדת עם גברים יוצאת לדייטים..מוזיזה את התחת בסקסיות ומה לא. למרות שהיא לא חייבת לי כלום הרגשתי שהיא לא מכבדת את עצמה. ואז אני התחלתי להיכנס לדיכאון חריף וחשבתי לעצמי שוויתרתי מהר מידי בזמן שהיא כבר עברה הלאה. נהייתי סטוקר , צופה לה באינסטגרם ופייסבוק כול רגע , מתקשר אליה 209 פעם ביום עד שהיא חסמה אותי מכול מקום וגם שהיא חסמה אוצי פתחתי דפים חדשים ברשתות החברתיות רק כדי לצפות בה איימה עליי שתזמין לי משטרה חסמה את כול המשפחה שלי מכול מקום אפשרי כי הייתי מתקשר גם מהפאלפונים שלהם. והכי גרוע?? שעלו בי מחשבות אובדניות. חשבתי לעשות לעצמי משהו. הייתי מחכה לה מחוץ לבית שעות בליילה רק כדי לראות שהיא חוזרת ממועדון או לתפוס אותה מתנשקת עם מישהו , מציץ לה מהגדר רק כדי לראות אותה מהחלון הולכת לישון. בקיצור נהייתי אובססיבי בצורה הכי מגעילה שיש , הרגשתי שאין לי ערך עצמי ושאני לא שווה כלום.
היום אנחנו כבר חצי שנה לא ביחד , בחודש האחרון התחלתי קצת לחזור לעצמי , השגתי עבודה חדשה חזרתי לשחק כדורגל אני יוצא ומכיר בחורות חדשות.
רק מה שהכי כואב לי זה שהתנהגתי כמו סמרטוט בפרידה ומחקתי אצלה כול זיכרון טוב ממני.
האם עדיין נשאר לה זיכרון טוב ממני? זה ממש מפריע לי שהתנהגתי ככה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות