שלום רב,
השנה אני ובן זוגי מזה מספר שנים התחלנו תואר. התואר שלו הוא תואר ריאלי ולא קל בכלל. אם אני משקיעה בלימודים כמה שעות ביום, אז הוא משקיע בלימודים 26 שעות ביום. הולך ליב בלימודים יותר טוב מאשר לו ואני רוצה שזה מדכא אותו- כי לא הולך לא.
אנחנו בתקופת מבחנים, בעוד שאני סיימתי אותה- אצלו היא ממשיכה. עוד מעט יש לי יומולדת ואיך שאני רואה את זה עכשיו- הוא לא יחגוג איתי.
הוא מאוד שקוע בלימודים וחשוב לו להצליח שקשה לו לדמיין איך הוא "מפנה" כמה שעות לחגוג איתי. יש לנו גם יום השנה עוד מעט וגם אותו לא נוכל חגוג בגלל הלימודים.
אני בנאדם יותר מחושב, רגוע ולא נלחץ וגם אם אני נלחצת- אני נרגעת מהר. הוא לא, הוא אדיש עד לדקה האחרונה- שם הוא מתחרפן.
השיחות שלנו הפכו ליותר קצרות ויבשות. אני יודעת שזו התקופה הזאת, אבל זה יימשך ככה במשך כל התואר?
קשה לי, אין לו מצב רוח ואני לא מצליחה לעודד אותו. אבל מכל הסיפור- הוא לא שם לב שהוא מפנה את הלחץ אליי וגם אני זקוקה לעידוד.
אני מאוד אוהבת אותו, מאוד אכפת לי ממנו וקשה לי לראות אותו ככה ובכלל- להרגיש ככה.
אני במצב של אנחנו לא הולכים לחגוג את יום השנה שלנו אז לקנות לו משהו? הרי, למה? לא תהיה לי דרך מיוחדת לתת לו את זה כי הוא יעדיף ללמוד. ואותו דבר הפוך, גם בי השנה יש לי הרגשה שהוא לא יקשיע- כי הוא לא יוצא מחומר הלימוד.
אני רוצה לדבר איתו על זה שהוא יותר מדיי תקוע בלימודים, אבל הוא גם ככה וויתר על חלום בשבילי, אז מי אני שאגיד לו מה לעשות.
אני צריכה ייעוץ לגבי כל הנושא. האם מישהו חווה את זה? או יודע איך להתמודד עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות