שלום לכולם,
אני לאחרונה מרגישה שלאף אחד לא אכפת ממני.
אני מגיעה לבית ספר אך יש תקופות בהן אני לא מגיעה דיי הרבה בגלל מצב בריאותי.
ואף אחד אבל אף אחד לא שואל למה אני לא מגיעה..אפילו החברות הכי טובות שלי שחשבתי שהן חברות אמיתיות אבל מסתבר שלא...הן אפילו לא מתעניינות מה קרה לי ולמה אני לא מגיעה.
אין לי חברים וחברות בכיתה...רק ידידות שאני בקושי מדברת איתן.
לרוב אני לבד. ההורים שלי בסדר אבל גם איתם אני לא משתפת שום דבר שעובר עלי כי הם ישר יתנו ביקורת וילכלכו על דברי.
אני מרגישה שהמצב הנפשי שלי לא טוב....אני נאלצת לשמור הכל בבטן.
גם המצב הלימודי שלי לא משהו...אין לי כבר מוטיבציה להמשיך. אני לא רואה סיבה לקום כל בוקר מחדש. מה המשמעות של החיים האלה? לפעמים אני לא מבינה.
אני בוכה הרבה כי צועקים עלי וכולם נגדי...אפילו אנשים שבחיים לא הכרתי ולא דיברתי איתם ישר נגדי.
אני נחמדה לאנשים אבל הם לא נחמדים אלי בחזרה וזה מה שעצוב.
אני מכבדת את כולם רק שאף אחד לא מכבד אותי.
אין לי כוח יותר....באמת שאין לי כוח.
מה לעשות במצב כזה? אני כבר לא יודעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות