זה הסיפור שלי, סיפורו של בתול בן 21.
אני אחזור כמה שנים אחורה, זה קרה בתיכון באחת ההפסקות. ישבנו במעגל והתחלנו לספר "כמה עשינו ואיך". הם זרקו מספרים, תנוחות שמות של בחורות ואז הגיע תורי "היי אתה! מה איתך תשתף אותנו " ואני בחצי צחוק וחצי בכי אומר תלוי כמה היא מחזקה מעמד, ומרים את יד ימין".
בתור בתול אני מרגיש לא שלם עם עצמי, כאילו אני נס של בוקר ללא סוכר, טוסט בלי גבינה צהובה או אפילו ג'סטין ביבר בלי שנאה. אני רוצה ללכת לסופר פארם לקחת קונדומים מהמדף ולהניף אותם כאילו אני מניף את גביע הצ'מפיונס בדרך לקופה.
הראש שלי כמעט כל החיים חשב בצורה ילדותית "בנות זה גס ואסור". עוברת לידי בחורה יפה ומרגיש כאילו הלב שלי תיבת הולכים שמעבירה לחמישי. הלב שלי דופק ממש חזק, כאילו גרגמל ראה דרדסים, אנס עובר ליד מתנס, אייל שני רואה עגבנייה או רני רהב רואה את דגל ישראל מתנפנף.
אני לא עיוור למציאות. אני יודע שהיום אפילו ילדים בני 14 מפרשים את הציון 69 להרבה יותר ממבחן כושל. אני גם מודע למציאות שזה סיפור של 200 שקל עם נטאשה יבוא מחו"ל יד עשירית אבל עושה את העבודה. אני שואל את עצמי, "היי אז למה לא בעצם?"
אני רוצה לענג מישהי כמו שברצלונה מענגת את הקהל שלה בטיקי טאקה, לרצות אותה כמו שירות הלקוחות של סלקום ולאהוב אותה כל כך חזק שבעוד כמה שנים יעשו עליי מחזמר. אבל המציאות עצובה ומתסכלת. אני רוצה להפסיק לקבל שיחה נכנסת "בוריס עבודה" ויותר "נועה נסיכה". להתקשר ולהגיד לה לילה טוב, בשביל להירדם מתי שהקול שלה הדבר האחרון שאני שומע.
אז למה זה לא קורה? אני לא מנסה. אני בחור נאה, כל החיים מתעסק בספורט. חוש הומור לא חסר, טוב לב בארגזים. זה ישמע טיפשי אבל אני לא אמיץ מספיק. שלוש שנים לוחם בתפקיד מובחר ואני עדיין מרגיש ילדון ליד בחורה יפה. אני לא מפחד לאוהב אבל אני מפחד להשיג אהבה. מה לדעתכם הפתרון לבעיה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025