אז אני גרה בבית עם הוריי ואחי. הקשר ביני לבין אחי כשהיינו קטנים היה ממש טוב, הוא אחי הגדול אז היה עושה איתי שיעורי בית והיינו משחקים ביחד. ועם השנים הוא מאוד נסגר. הוא נהיה חסר בטחון ובדכאון לוקח כדורים נגד . אני חושבת שהוא נכשל בדברים שהוא רצה בחיים (צבא, לימודים, חברה) החיים לא האירו לו פנים ועכשיו הוא ממורמר כזה וכל הזמן הוא בעיקר בבית ואוכל ולא מדבר איתי. אני רואה איך הוא משמין ומגדל זקן ונראה פחות טוב ולא יוצא עם בנות, או שהוא יוצא להליכות ארוכות וכשנכנס הביתה בקושי אומר שלום. המילים היחידות שאנחנו מחליפים ביננו הן:"לילה טוב, תודה, בבקשה, תעביר ערוץ", אני מרגישה כשכל פעם שאני פונה אליו הוא מתגונן, מחזיר באנרגיות שליליות, וזה לא רק כלפיי זה גם כלפי שאר המשפחה. לפעמים יש לו איזה רגעי חסד שהוא בסדר, לוקח אותי טרמפ למקומות אם הוא לא מקבל עליי סיבוב ומנסה לחנך אותי ולהוציא עליי את העצבים שלו.. לפעמים הוא כן מדבר אבל ממש בקטנה ותמיד זה בטון מבואס כזה, מיואש, סגור בתוך עצמו, פעם אחת לקחתי אותו איתי להופעה, הופתעתי שהוא הסכים אבל הוא פשוט ישב שם ושתק והיה קפוא והרגיש לו בנוח, אני חושבת שיש לו חרדה חברתית. אני לא יודעת איך לגשת אליו, פעם שאלתי אותו מה נשמע והוא ממש התעצבן ונסגר ואמר לי שזה לא הזמן וכאילו מה.? מתי זה הזמן? הוא פשוט לא משתף בכלום, כל הזמן סגור בעולמו וקשה לי מאוד לראות אותו ככה... אל תתנו לי עצות כמו "דברי איתו" כי זה בדיוק העניין, אי אפשר לדבר איתו, הוא לא משתף פעולה. ההורים שלי כל הזמן נותנים לו עצות וביקורת "תלמד את זה תעשה את זה" ונראה לי בגלל זה הוא גם נסגר, נמאס לו שאומרים לו מה לעשות. הלוואי והיה מה לעשות. מישהו מכיר משהו דומה? עצות איך לגשת אליו.. ? אני גם אחותו הקטנה אז נראה לי שהוא לא אוהב שאני רואה אותו בחולשתו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות