היי, אני וחבר שלי ביחד תקופה ארוכה (בן 19)
הוא החבר הראשון שלי ואני אוהבת אותו אהבה אין סופית. הוא בצבא ולכן יוצא שאנחנו מתראים רק פעם בשבוע או בשבועיים ובגלל זה גם המפגשים שלנו הרבה יותר אינטנסיביים והאהבה בינינו מאוד חזקה. לפני שהכרנו היה לו ניסיון מסוים וגם לי (למרות שהוא לא היה בתול ואני כן) אבל לא משהו מרהיב ואנחנו די בודקים את השטח עכשיו.
אנחנו יוצאים הרבה ומבלים אחד עם השניה ומערכת היחסים שלנו לא תלויה במין. דיברנו על זה שאנחנו שוכבים כמה פעמים והוא אמר שהוא יקבל כל החלטה שלי ורק שיהיה לי טוב, ככה שהוא באמת מדהים והאדם הכי טוב שהכרתי, והוא לא מהווה גורם מפריע והבעיה כאן היא לא שאני ״לא מוכנה״ או עושה את זה ״בשבילו״.
הבעיה שלי היא, אני מרגישה שאנחנו הולכים רחוק מידי. כיף לי והוא מדהים וכל מה שאני רוצה זה שירגיש מסופק, למרות שתמיד שנינו גומרים. אבל אני מרגישה שאנחנו מגזימים והולכים רחוק מידי במיטה ולא משאירים שום דבר לעתיד, לא נעים לי לפרט כי אני מרגישה שזה משהו אישי גם כשאני אנונימית אבל בכל זאת- המון דברים מגוונים והרבה פנטזיות מוגשמות. אני מרגישה גם לא נעים כי אמא שלי לא יודעת ששכבנו בכלל אבל אני לא חושבת שאספר לה כי אני לא מרגישה שזה עניינה. עכשיו בכל אופן. אני מרגישה שההספק שלי ושלו הוא גדול ורחב הרבה יותר מרוב האנשים בגילנו, רוב החוויות של החברות שלי הן עלובות ומשעממות- 3 דקות עד שהבן זוג גומר וזהו, הן לא יוצאות מסופקות ואין שום דבר מעניין. מה לעשות? האם אנחנו חריגים או שזה נורמלי וקורה לחלק מהאנשים בגילנו ואני פשוט לא מודעת לזה? כדאי להפסיק עם ה״חוויות״ ולהתחיל לקיים יחסים גנרים ופשוטים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות