שלום לכולם,
עזבתי בית ספר בעיר סמוכה שלמדתי בו, והתחלתי את כיתה ח' במקום רחוק שנות אר ממנו:
בית ספר מדהים, כיתה מדעית שיש בה ילדים מדהימים, כולם קיבלו אותי בחיבוק ענקי ברוך ה'.
בשנה שעברה הגעתי לחטיבה שדיברתי עליה בהתחלה,
ומהתחלה כולם התנהגו אליי בבריונות,
בית ספר של ערסים טיפוסיים (סליחה על ההכללה, הם באמת היו כאלה)..
הם הורידו לי את מעט הביטחון שהיה לי, סבלתי בכל רגע שהייתי שם והשנה התחלתי ללמוד בבית ספר במרחק שעה וחצי מהקודם.
הכרתי מישהי מבית ספר סמוך לזה שלמדתי, יש לנו חברות משותפות והרבה תחומי עניין, היא אחלה ילדה וחברה טובה.
טרם נפגשנו (מכירות רק שבוע), היא הציעה לי לבוא איתה בשישי בערב למקום מפגש כזה, הרבה ילדים מהשכבה שלה יהיו, חלק מבית ספר אחר.
חוץ מארבע בנות שהיו חברות טובות שלי, ונחשבות לחלק מכל אותם "המקובלים" האלה, כולם שם די מגעילים.
ערסים כאלה, חושבים שהכל מגיע להם, מתעללים ללא סיבה בילדים..
יש שם מישהו שאנחנו מכירים הרבה זמן אבל לא התפתח לדיבור (האמהות חברות וגדלנו יחד, מכירים מגיל שלוש),
קצת מחבבת אותו.
הוא לומד בכיתת מצויינות ואמנם לא מכירה אותו אישית, אבל עושה רושם שהוא באמת אחלה.
השאלה: ללכת? לא ללכת?
הלב אומר לא ללכת, כמוהו גם ההיגיון, אבל הראש רוצה לנסות..
לראות אותו..
לנסות לדבר איתו..
מה אתם אומרים?
אשמח לתשובות כנות.
תודה שנכנסתם :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות