קצת קשה לי להסביר מה אני מרגישה אז אני מקווה שזה יהיה ברור
הכרנו לפני בערך ארבע שנים והיינו החברות הכי טובות הסתדרנו ישר ועזרתי לה בהכל משנה שעברה היא השתנתה וזה כבר לא אותו הדבר אפילו שאנחנו עדיין קרובות
בשנים האחרונות עברתי כמה דברים קשים (בלי קשר אליה) ופיציתי על זה עם אוכל, האעלתי בערך 25 קילו ב4 שנים האחרונות ונכנסתי מאוד לידכאון
אני מנסה לשקם את החיים שלי ואני מצליחה אבל גם אני מרגישה שהיא עושה לי אנרגיות שליליות
אני באמת מאוד שמחה בישבילה שהולך לה טוב אז זה לא ממש קנאה אבל איכשהו זה עושה אותי עצובה שלי אין החיים שלה (מאוד רזה, בזוגיות) ואני לא מרגישה אותו הדבר עם אף אחד שאני מכירה גם אם הולך להם יותר טוב ממנה
אני מפחדת להיפגש איתה וצריכה להתקונן נפשית לפני בגלל שאני תמיד מרגישה שאני ארגיש רע עם עצמי אחר כך ואני לא ממש יודעת להסביר למה
אני יודעת שברגע שניפגש היא תגיד לי מה לעשות ושאני צריכה לעשות x ולהשתפר בy ואפילו שהיא מנסה לעזור זה מרגיש כמו ביקורת וזה גם בזמנים לא מתאימים, באותו הזמן אבל היא לא מתחשבת והתעצבנה עליי ממש כי לא רציתי לחלוק איתה פיצה
קצת קשה לי לסביר אבל גם חברה משותפת אמרה לי שהיא מרגישה אותו שקשה לדבר איתה איתה ושקל לראות שהיא מסתכלת עליי מלמעלה
אפילו שבפעם האחרונה שנפגשנו היה כיף ולא הרגשתי ככה אז אני אפילו לא בטוחה שהיא לא בסדר
שאני בוכה ושקשה לי (אני עדיין בדיכאון ואני בוכה כמעט כל יום) אני יכולה לשמוע אותה בראש שלי אומרת שאני שמנה ואומרת שאני לא מגניבה (משהו שאני יודעת שהיא אמרה מאחוריי הגב שלי)
מצד שני היא באמת מאוד חשובה לי ואנחנו בקשר הרבה שנים ואין לי הרבה חברים ואף פעם לא ניתקתי עם משיהו קשר ככה ואני מפחדת שהיא גם לא תבין (אני אפילו לא ממש מבינה מה אני מרגישה)
מה לעשות?
נ.ב
סליחה אם זה כותב רע, עברית שפה שנייה שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות