הייתי באבחון אצל פסיכולוגית והיא ביקשה ממני לקבוע אבחון לפסיכיאטר ובנוסף נתנה לי להעביר לו מכתב ולאבחן אותי בעיקר בסכיזופרניה והפרעה דיסוציאטיבית...
אבל למעשה, יש לי גם הפרעות אכילה.. היא לא שאלה אותי באבחון שום דבר מלבד אם אני אוכלת הרבה או קצת, ולתשובתה עניתי קצת.
ערכתי לעצמי אבחון אינטרנטי (כמובן שאני לא לוקחת אותו כמובן מאליו..) ולפיו יש לי בולמיה ואנורקסיה.. יש לי רגשות אשם שאני אוכלת ואז אני רצה להקיא, כל גרם שאני עולה אני בוכה ומענישה את עצמי בהארכת זמן פעילות גופנית, אני עושה צומות, נשקלת כל יום ועוד.. המשקל שלי הוא 46 והגובה שלי הוא 174-175. ואני מתכוונת להמשיך ולרדת עוד במשקל.
אני לא יודעת אם אני רוצה או יכולה להיות ישירה עם הפסיכיאטרית שלי באבחון שיארך לי החודש.. אני לא מסוגלת לשפוך את כל הסודות שלי.. גם מהבחינה שזה מביך שאני מספרת לאדם זר ישר על הכל וגם מהסיבה שאולי היא לא תבין.. בגלל שאהיה ישירה ואספר לה הכל היא תחשוב שאני ממציאה בכוונה.
כתוצאה מהבעיות האלה אני לא מסוגלת ולא רוצה להתגייס לצבא, גם מבחינת החרדות שלי (חרדות קלות, לפי מה שהפסיכולוגית אומרת לי) אז זה עוד דבר שיתן לפסיכיאטרית שלי רצון לא להאמין לי, כיוון שהיא תחשוב שאני משקרת בשביל פטור.
מה עליי לעשות? להיות ישירה עם הפסיכיאטרית? לתת לפסיכיאטרית להבין לבד מתישהו? לספר לפסיכולוגית שלי שיש לי הפרעות אכילה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות