היי אני בן 16.5 ויש לי קצת בעיות.
במשפחה שלי היו כמה בעיות בזמן האחרון. אבא שלי התאשפז בבית חולים, אחשלי הגדול התעלף 3 פעמים ואמא שלי לפעמים בהתקפי חרדה.
קשה לי מאוד. בתור ילד בן 16.5 שמזמין את האמבולנס כל חודש למקרה אחר זה קשה. קשה לי לראות את המשפחה שלי ככה.
יוצא שבגלל כל המצב הבריאותי הזה אני צריך להיות הדמות החזקה בבית, האחראית זה שלא מראה רגש בשביל שהאנשים סביבי לא יהיה להם יותר קשה.
בכל המקרים שקרו למשפחתי אני התאפקתי לא לבכות בשביל להראות להם שאני חזק אבל אני כבר לא יכול יותר.
עברתי בית ספר בגלל קשיים חברתיים וגם הבית ספר הזה לא משהו. אבל אני לא מראה כלום להורים שלי בשביל שלא יהיה להם קשה יותר. זו התקופה אולי הכי קשה שהייתה לי.
בחיים הפרטיים שלי אני לא מוצא שום דבר שבאמת יכול לעניין אותי, כלומר אין משהו שיכול להעסיק אותי באמת, אין meaning. לאחרונה ניסיתי קצת להתחיל עם בנות בשביל לעורר את רוחי ולמצוא מישהי שיכולה באמת לעזור לי לצאת מהאזור הקשה אבל כמובן שזה לא מצליח. החברים שלי מכירים אותי כבן אדם מצחיק שנון אבל אף אחד לא יודע מה עובר עליי באמת, אני מרגיש שאני עושה מעל ומעבר בשביל הסובבים אותי. ככה שאין לי זמן לעצמי. אני כותב את זה בדמעות מתוך הרגשה שאין משהו שיכול לעורר את רוחי.
אני לא יכול לשתף את הורי כי אני חושב שזה יקשה עליהם עוד יותר.
אשמח אם תוכלו לתת לי עצות בשביל משהו שיוכל למלא לי את החסר ביומיום, משהו שאני אוכל לקום בבוקר בשבילו תודה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות