היי לכולם... אז... אני היא "ביישנית", נקרא לי ככה...
אני אמ... מאוהבת.
אני אמרתי לעצמי שבחטיבה אני לא אתאהב, כי ביסודי שום זוגיות שהייתה לי לא הייתה רצינית, ואף פעם לא ידעתי איך לנהל זוגיות אמיתית.
אם אתם מתכוונים לרשום לי "את עוד צעירה" נא לחסוך את זה, כי אני לא אשים על המשפט הזה -סליחה...
בכל מקרה, הכרתי מישהו, הוא לומד איתי כבר שנתיים, היחס שלו כלפי נשים טוב, יש לו אופי מדהים, ואני די בטוחה שהוא מאוהב בתלמידה החדשה בכיתה. אבל נעזוב את זה!
אז, אני רוצה לדבר איתו ולהגיד לו את זה, כי אני באמת לא מפסיקה לחשוב עליו, אני מדמיינת אותנו כזוג ותמיד מפסיקה את הפנטזיה הזאת, כי אני יודעת שהיא לא אמיתית.
אם הייתי ילדה אמיצה, בעלת ביטחון, בטוח הייתי הולכת אליו ואומרת לו "היי אחי מה נשמע אני חולה לך על התחת, סבבה?" אבל זה לא ככה, אני ביישנית, מאוד, ולא יכולה לנהל אף לא שיחה אחת עם בנים, לכן... זה די מלחיץ.
אם יש לכם טיפים איך אני יכולה להתגבר על הביישנות שלי בשביל לספר לו או פשוט לייעץ לי, אשמח.
שוב! אל תגידו לי "את עוד צעירה מה את צריכה את זה" כי אני רוצה מערכת יחסים רצינית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות