אז לפי מה שהבנתם יש בחור ממש נחמד ואחלה וגם טיפה מצחיק ואני בטוחה שהוא רוצה לצאת איתי לפעמים האמת כבר כמה פעמים ניסה ואנחנו מדברים מידי פעם. באמת שאין בו משהו רע. הוא פשוט בחור נחמד. ולי אף פעם לא היה חבר. ומצד אחד אני כן הייתי רוצה מתי שהוא חבר ואולי אני שוללת ומסיקה מסקנות על ההתחלה שבחיים לא יהיה בנינו משהו וסתם נסגרת עם עצמי, אבל מצד שני אני באמת מרגישה שאין לי שום חיבור אליו אפילן לא רגש אחד. אני לא יודעת.. אולי זה צריך להתפתח בהמשך. הוא לא בדיוק הסגנון שלי אבל הוא בחור חכם ואינטלינגט ואפילו אגיד רומנטי, ובכל זאת אין לי שום אמפתיה אליו. כאילו נחמד לי לדבר איתו אבל למה זה תמיד חייב להיות זוגיות? ואני אפילו אולי קצת מתביישת לצאת איתו אבל זה לא הדבר העיקרי כי אני יודעת שברגע זאת אהבה לא באמת צריך להיות אכפת מה הסביבה חושבת. אוף.. אני פשוט די מיואשת . הייתי רוצה חבר אבל למה כשזה מגיע אני פתאום מסתייגת..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025