אח שלי אנס אותי כשהייתי בת 13, לספר למשפחה?

לא קל לי
לא קל לי לפתוח את הסיפור הזה ולדבר על זה
10 שנים עברו מאז האירוע הזה וזו הפעם הראשונה שאני פותחת את זה

כשהייתי קטנה בגילאי 12-14 חוויתי התעללות נפשית ופיזית מאחי הגדול
אחי גדול ממני ב-5 שנים בלבד ואפשר לומר שהוא די בעייתי
לעולם לא למד, תמיד הסתובב עם גורמים מפוקפקים, מעשן סמים ולדעתי גם מספק לאחרים, יש לו כמה תיקים במשטרה על סמים, אלימות, גרימת נזק לרכוש, גניבות, ופשעים קטנים כאלה נוספים.

בהתחלה ההתעללות הייתה רק נפשית ופיזית, אבל בשלב כלשהו ההתעללות רק התגברה והתגברה וההורים שלי בכלל לא היו שם, לא באמת הקשיבו, אני זוכרת במפורש שניסיתי לדבר איתם ופשוט לא היה עם מי... זה תמיד היה נראה להם כמו עוד "ריב אחים שיעבור מתישהו"...

אני זוכרת שכשעליתי לחטיבה, בכיתה ז', כשהייתי בת 13.... ההורים שלי טסו לחו"ל לסופ"ש והשאירו אותנו לבד בבית, זו הייתה התקופה המדורדרת ביותר של אחי הגדול... הוא היה נראה מסומם בטירוף והתנהג בצורה זוועתית.

במהלך החופשה הזו אחי נשאר בבית, שתה אלכוהול והתחיל לצעוק עליי בלי שום סיבה, סתם לצעוק ולקלל אותי למרות שבאמת לא עשיתי לו כלום...
ואני.... כמו טיפשה.... החלטתי להתעמת איתו ולצעוק עליו בחזרה ולהגיד לו כל מה שאני חושבת עליו, איזה מטומטמת.... הייתי צריכה לשתוק באותו רגע או לברוח מהבית לחברה.

הריב העצום הזה הוביל לזה שהוא התנפל עליי במכות, הפשיט ממני את הבגדים ואנס אותי... אני לא מעוניינת לספר ולהזכר מה בדיוק היה שם אבל מדובר באלימות קשה מאוד שהשאירה אותי בהלם מוחלט ובלי מילים, אני רק זוכרת ששתקתי, פשוט שתקתי כמו טיפשה במקום לצעוק.

בימים שאחרי זה עוד לא הבנתי מה באמת היה שם, לא ידעתי אם זה בסדר שהוא נגע בי ככה... הייתי ילדה תמימה... רק אחרי כמה שבועות נראה לי באמת הבנתי מה קרה. ומאז פשוט הדחקתי את זה, לא יודעת למה, לא יודעת איך יצא, אבל בחיים לא דיברתי על זה ותמיד העדפתי לא לדעת מה באמת היה שם, לא להיזכר, כאילו לא קרה, כאילו לא באמת היה. בגילאי העשרה המאוחרים יותר אני זוכרת שהדחקתי את זה עד רמה כזו שכמעט חשבתי שדמיינתי או שזה לא לא באמת היה.

אבל היום.. כמה שנים אחרי.. אני יודעת שזה אחד הדברים המכוערים ביותר שנעשו לי.
כמובן אין לי שום קשר לאחי היום, הוא גר במרכז הארץ בדירת שותפים, לא התפתח לשום מקום, כל היום במסיבות ומסומם, גם אמא שלי לא ממש בקשר איתו, אבל לא כי היא לא רוצה, כי הוא לא רוצה... הוא כועס עלייה ואני אפילו לא יודעת על מה...

אני ממש מתלבטת מה לעשות...בשנה האחרונה יוצא לי לחשוב על האירוע הזה כל הזמן, אני לא מסוגלת עוד להדחיק!!!! פשוט לא מסוגלת!!!!
אני לא יודעת אם להמשיך לשתוק או לפתוח את הסיפור בפני המשפחה שלי, יש לי צורך מטורף לצעוק על ההורים שלי על זה שהם לא היו שם בשבילי..... אני מאוד אודה לקבלת עצותיכם ודעותיכם, תודה שהקשבתם לי.....