אני מגדירה את עצמי פאן אבל מזדהה כבי כי אנשים נוטים להבין את ההגדרה מהר יותר וההגדרה לא ממש משנה לי, העיקר שידעו אני מרגישה משיכה לכל המינים. יצאתי מהארון לכל החברים הקרובים שלי לפני שנה בערך וכולם קיבלו אותי. הבעיה מתחילה כשאני מגיעה הביתה וזה ידוע בחבורה שהרמיזה הכי קלה על הנושא נשארת מחוץ לדלת וזה מתסכל אותי כי אני ממש לא מתביישת בעצמי. הסיבה שאני לא יוצאת מהארון להורים שלי היא שאני דיי בטוחה שאמא שלי הומופובית מכמה סיבות- היא לא נתנה לי לצאת למצעד הגאווה כי "אין לך שום קשר לאנשים *כאלה*.. נכון?" ובכל פעם שהשיחה מגיעה לנושא הזה היא נהיית עצבנית ומעבירה נושא. אני לא יודעת מה תהיה התגובה שלה כשאני אספר לה אבל אני לא קרובה לאף אחד מההורים והחלק הזה בי (חחח הבנתם? בי?) שאני מסתירה מהם לא עוזר לתקשורת בינינו. בכל מקרה, מהסיבה הזאת אני לא יודעת איך אני אמורה "להרוס להם" את האימג' של הילדה שהם חשבו שיש להם ולחשוף אני האני האמיתית בצורה הכי טובה ככה שהזעזוע שלהם יהיה מינימלי. אני לא רוצה להישאר בארון כי לקח לי הרבה זמן לקבל את מי שאני ולא עברתי את התהליך של קבלה עצמית רק כדי להסתיר את הזהות שלי מהעולם וחוץ מזה- הם ההורים שלי ואני לא יכולה להסתיר מהם את המידע הזה לנצח.. מה ייקרה אם אני אתחיל לצאת עם מישהי? אני אמורה לחכות עד לחתונה כדי לספר להם או שאולי עדיף לחכות עד שייקברו אותי..?
אני מאוד אשמח אם תוכלו לתת לי עצות בנושא כי אני קצת אבודה פה :))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות