אני בן 19 וחצי (מזרחי, אם זה משנה למישהו), מגיל 15 בפנימיות, אני יודע שההורים שלי אוהבים אותי והם גם תמיד מראים את זה, אבל לא תמיד אני מרגיש כלפיהם אותו דבר, יש לי משהו נגד אבא שלי ואין לי מושג למה, אני מרגיש אי נוחות בסביבתו כמעט ולא מבקש ממנו כלום כי לא נעים לי ממנו, לא זוכר מתי הפעם האחרונה שהתקשרתי אליו כי אני לא רוצה להתקשר רק כשאני צריך דברים אז אני לא מתקשר בכלל, עם אמא שלי אני יותר בסדר ואוהב אותה אבל לא מדבר הרבה.
יש לי 2 אחים ו5 אחיות ואני לא מרגיש איזה משהו מיוחד כלפיהם (מין רגש אדיש)
איך אמורים להרגיש עם אחים??? יש לי חברים שאני מחובר אליהם יותר מאשר לאחים/יות שלי.
תמיד כשהמשפחה רוצה לצאת לאיזה מקום אז אני אעדיף לצאת עם חברים במקום, או שאבוא אבל בלי חשק ופרצוף תחת.
אני לא מדבר הרבה בבית ולרוב יוצא להיות עם חברים או נמצא בחדר שלי.
אגב כשאני בבית אני בן אדם שונה ממה שאני במציאות, בחוץ אני יותר מלא חיים ומרגיש חופשי למרות שלא מגבילים אותי בבית.
לפעמים אני מקנא בחברים שאבא שלהם הוא כמו חבר ומרגישים הכי בסבבה לידו או שהאחים שלהם ממש חברים,
קיצור זה מרגיש לי חרא שאני לא יודע מה להרגיש כלפי האחים והאחיות שלי והמשפחה בכללי, זה נורמלי? מה אני עושה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025