אני ובעלי ביחד כבר יותר מעשר שנים, מתוכן נשואים כמעט 5.
שנינו כבר בני 32, אחרי לימודים, עובדים, גרים באיזור טוב ובכללי מנהלים שגרת חיים טובה.
מגיל צעיר חלמתי להיות אמא ותמיד ראיתי את עצמי עם ילדים סביבי. לצערי, בעלי לא מוכן עדיין לילדים ובשיחה על זה הוא גילה לי שהוא בכלל לא רואה את עצמו עם ילדים.
מאוד נפגעתי כי תמיד דיברנו על משפחה, אפילו בחרנו את מקום המגורים הנוכחי כי הוא מתאים לגידול ילדים בסביבה טובה.
אני לרוב לא מעלה את הנושא, פשוט שני זוגות חברים שהתחתנו אחרינו כבר "התקדמו" והביאו ילדים / בתהליך הריון.
אני מאוד שמחה בשבילם, אבל כל כך עצובה שבעלי עוד לא במקום הזה. אחרי הווידוי שלו, הוא אמר שהוא עצוב שהוא "תוקע" אותי במצב הזה, אבל באמת שהוא לא יודע מתי הוא כן ירצה (אם בכלל) להביא ילדים. מצידו אין בעיה להמתין, למרות שהסברתי לו שגיל האם הוא פקטור רציני בכל הנוגע להריון תקין.
אני לא רוצה ללחוץ עליו או להגיע למצב שאני כופה עליו מצב שהוא לא מעוניין בו, אבל מה אני אמורה לעשות? להשלים עם זה שלא יהיו לי ילדים? לחכות עד שכבר יהיה מאוחר מדי?
מצד אחד אני אוהבת אותו מאוד, מצד שני אני מרגישה פספוס בכל יום שעובר.
אני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה, אין כאן באמת שאלה כי מה כבר אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025