שלום לכולם,
הסיפור שלי קצת מסובך. אמא שלי נפטרה ממחלה שהייתי קטן, מאז אבי מגדל את אחי ואותי (ההפרש בינינו כשנה והוא חייל בצבא).
אבי בנאדם אמיד שבנה את עצמו בשתי ידיו, מעוני באמת קשה. הוא עובד כל יום מהבוקר עד הערב והוא תמיד אומר שזה רק בשבילנו. הוא בן כ60 (רחוק 7 שנים מפרישה). כבר עכשיו הוא מראה סימנים שקשה לו בעבודה מבחינת הלחץ הנפשי וכדומה. עד לפני שלוש שנים הוא הסתיר את העובדה שיש לו סכרת וקולסטרול גבוה ושהוא מטופל בכדורים - לדילול הדם, הפחתת לחץ דם והורדת הכולסטרול. יש לציין שבגלל שהוא בן לניצולי שואה יש לו "עיניים גדולות" בכל הנוגע למזון והוא אכלן די גדול (שמן). לאחרונה, קרו מקרים גם בשהותנו בטיול בארה"ב שבהם הוא לא הצליח ללכת והלב שלו דפק במהירות רבה (יש לציין שאני נשארתי בארה"ב למשך חודשיים אחרי שהוא חזר לארץ עבדתי שם וחזרתי בגלל הנושא הזה). קרה מקרה גם לפני חודשיים שהוא התעלף במכון כושר והובהל לבית החולים. עכשיו, אני משוחרר טרי ורוצה לצאת לטייל במזרח ואח"כ להתחיל לימודי רפואה בחו"ל שהם כידוע ממושכים (הוא ממן לי את הלימודים ותומך בעניין). השאלה שלי היא, מה לעשות? האם ללכת בעקבות החלום והקריירה ו"להשאיר" את אחי ואבי בסוג של לבד (לאבי יש רק אחות שהיא נשואה עם משפחה - מתראים פעם בחודש אולי) או להישאר כאן ולזרוק את החלום לפח (אין לי אפשרות להתקבל לרפואה בארץ, וגם לדעתי זה בזבוז זמן כי גם אם אשפר את הציונים שלי, יכול מאוד להיות שלא אתקבל זה סיכוי של 25% להתקבל בארץ. 400 מתוך 2000 מועמדים). לשואלים, שום דבר אחר לא מעניין אותי במיוחד, אולי הנדסה אבל גם אני לא נמשך לזה ממש.
תודה לעונים, שבת שלום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות