כן, זה חלק משמעותי.
היי חברים,
יש לי חברה כבר מספר רב של שנים. חיכיתי לה המון זמן עם היחסים המיניים, היא טיפה מפוחדת מזה ואני מכבד את זה. במהלך השנים לאט לאט היא נפתחה אלי יותר ויש בינינו קשר מיני, אבל בלי חדירה.
לאחרונה הנושא התחיל להתדרדר כי קשה לי להיות במערכת יחסים מינית מבלי חדירה בכלל. אני גם בעל עבר לא פשוט (תדמית עצמית נמוכה עקב תקיפה מינית) ואני מפרש את חוסר הרצון הזה לפעמים כחוסר משיכה (למרות ההתנגדות מצד החברה. היא ואחרים אומרים לי שאני נראה בסדר אבל אני אף פעם מצליח להאמין בזה).
אני לא בטוח למה זה מפריע לי כל כך. כולם אומרים לי שמערכת יחסים מינית יכולה להתנהל ללא חדירה, וזה גורם לי לחשוב שאני לא בסדר שאני רוצה את זה. אני משתדל להדחיק את הרצון הזה, אבל זה הופך להיות יותר ויותר קשה. אני בסה"כ אוהב אותה מאוד ומעוניין לשמור על מערכת היחסים הזאת מתפקדת.
עוד משהו בנוסף, אני בן 21 ועדיין בתול. לא יודע אם זה משהו רע בהכרח אבל זה כן מפריע לי. מרגיש שאני מפגר אחרי השאר.
לאחרונה אנחנו התחלנו טיפול זוגי (וגם אמרתי לה הרבה פעמים שזה מפריע לי), והיא התחילה להפתח יותר ויותר לזה.
ניסינו לשכב ביוזמה שלה. זה לא עבד. זה היה פיזית בלתי אפשרי.
לא הצלחתי להיכנס אליה.
המטפלת אמרה שמדובר בוגיניסמוס. מהמעט שקראתי על זה הבנתי שמדובר במשהו פסיכולוגי לרוב.
זה מאוד מחזק את זה שאני איכשהוא משחק חלק בעניין. היא לא רוצה אותי? אולי הבעיה היא בעצם אצלי או בדרך שאני מתנהג?
זה באמת כל כך בעיה שאין חדירה? אולי אני סתם מגזים? אולי זאת סטייה לא בריאה? זה משהו שאני צריך לטפל בו עם עצמי?
אולי אני פשוט צריך להיפרד ממנה עם כל העצב שבדבר? לטובת שנינו.
תודה לכולם מראש...
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025