אני מרגישה שאף אחד בעולם לא מבין אותי .
בבית ספר אין לי חברים בכלל , אני לגמרי לבד.
אין לי עם מי לצאת אחר הצהריים כמו כולם.
אני בכיתה י , ואי אפשר כבר להכיר חברים חדשים כי במקיף כל אחד עם החבורה שלו ורק לי אין חבורה.
בבית , בעיות כלכליות , אני בחיים לא יכולה לבקש משהו כדי לא לגזול מההורעם שלי את הכסף שאין להם.
יש לי 2 חברות שלא איתי במקיף , ואני כן יכולה לדבר איתפ על הרבה דברים.
אבל על המצב בבית לא.
יש לי 5 אחים , 3 מהם קטנים ממני , ואני זאת שכל הזמן דואגת להם וכל הזמן מנקה את הבית ועושה הכל,
ועדיין , אם מישהו בבית מבקש ממני משהו ואני אומרת לא כולם יוצאים עליי וכולם נגדי וזה המצב עכשיו , הם אומרים שאני לא עושה כלום ולא תורמת לבית אבל הם לא מבינים כמה הקרבתי בשבילם.
בגלל שאני צריכה להיות עם אחים שלי אני לא יכולה ללכת למשצים שרציתי(מדריכים צעירים במקיף) , ובגלל שאני צריכה לשבת עם אחים שלי אף פעם לא יכולתי לצאת עם חברות וזה מה שגרם לי להישאר חבד.
ואני באמת מרגישה שאני עומדת להתמוטט
אין לי כוחות יותר , למה אני זאת שצריכה לסבול מכל הכיוונים ?
למה אף אחד לא מבין אותי?
נמאס לי לשחק אותה מחייכת כל היום ולבכות בלילה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות