אני פשוט מיואשת מהעם הנשי, למה כל הנשים שנפתחתי בפניהן ירקו לי בפרצוף?!
הייתה לי בתיכון חברה 4 שנים, הרמתי את הבחורה הזו מאשפתות, היא בעצמה הודתה בזה ובזה שבלעדיי לא הייתה לה בגרות! היא הייתה מתקשה מאוד בלימודים וכל דבר הסברתי לה, שלחתי לה שיעורים, כל פעם שקרה לה איזה משהו הייתי אוזן קשבת, היא הייתה בחורה נורא חסרת בטחון וכל פעם אמרתי לה כמה שהיא יפה ומדהימה. עשינו שיחות נפש של שעות, צחוקים.. בקיצור באמת אהבתי אותה. יומיים אחרי שסיימנו תיכון היא שולחת לי הודעה שאני יפה והיא לא רוצה להסתובב בחברת נשים יפות והיא לא רוצה לשמוע ממני יותר... חברה שניה הייתה לה בעיה רפואית ואני הייתי באה לבקר אותה, מצחיקה ומעודדת אותה, והיא בתמורה בשנייה שהיא הבריאה וחזרה למוטב שמה עליי קצוץ ומאז לא שמעתי ממנה.
והיו לי עוד מלא מלא מקרים כאלו עם נשים שכל פעם אני באמת הייתי חברה טובה ואהבתי את אותה הבחורה (לא בקטע רומנטי) וזה נגמר בכך שהיא פשוט לא שמה עליי למרות שהתנהגתי בסדר גמור. וגם שמתי לב שתמיד תמיד כשמישהי הייתה חברה שלי הייתה בינינו תחרות סמויה שלא הגיע מהצד שלי- מי יותר יפה, עם מי מתחילים יותר, מי יותר מצליחה בלימודים וכהנא וכהנא.
אני באמת לא מבינה, למה רק אני נופלת על "חברות" שלא רואות אותי ממטר ואחרי שגומרות לקבל ממני משהו מעיפות אותי לקיבינימט? אני רואה נערות ונשים עם מלא חברות באמת טובות שמפרגנות אחת לשניה, מבלות ביחד, באמת אכפת להן אחת מהשניה והן חברות כבר שנים ולא מבינה מה אני עושה לא בסדר ונופלת רק על כאלו בנות קנאיות, מגעילות, נצלניות וצרות עין ולב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות