בת 30, נשואה פלוס. יש לי עבודה טובה ויציבה כבר כמה שנים שבמהלכה שילבתי לימודים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. התואר התארך והתארך ובמהלכו החלפתי פעמיים מסלול עד שנסגרתי על מה שאני רוצה ללמוד. בינתיים החיים קרו והחלטתי לעשות הפסקה של שנה ולחדש את הלימודים השנה אבל בגלל הקורונה עדיין לא חידשתי כי אני בחל״ת. לאחרונה יש לי ממש נקיפות מצפון על כך שאני בת 30 ועם ילדים וללא תואר. איזו מין דוגמה אני מהווה לילדים שלי? מצד אחד היה לי חשוב להמשיך לעבוד ולממן את הלימודים ולצאת מהבית של ההורים וכך נשאבתי לזה והתקדמתי בעבודה והיום אני מרוויחה הרבה מעל הממוצע ואוהבת את העבודה שלי, כך שמהצד נראה שהכל בסדר ואני לא צריכה את התואר. אבל זה פשוט מעציב אותי שאני לא מצליחה לסיים אותו... אני רוצה להתקדם, לסיים את הלימודים ואפילו חושבת על תואר שני. כולם מסביבי למדו והצליחו ונראה שאני לא אגיע לשם אף פעם. מרגישה שמשהו אצלי לא בסדר ואני ממש מתביישת להגיד שאין לי תואר.
איך אני מתחילה מחדש? מצד אחד יש לי אופציה להמשיך ולסיים אך זה ייקח לי שנתיים, מצד שני אני חושבת להתחיל מחדש במוסד לימודים אחר. אבל לא יודעת איך אוכל לשלב את הלימודים עם החיים שלי כרגע במוסד שהוא לא האוניברסיטה הפתוחה.
איך משלבים עבודה ובית וילדים עם לימודי תואר ראשון? ממש מיואשת ואובדת עצות ומרגישה לוזרית... תודה שקראתם עד לכאן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025