אומר מראש שמאוד קשה לי לכתוב פוסט זה.
מילדות אני חי לבד ללא משפחה או בית חם ונאלצתי לשרוד לבד.
ההכרה כחייל בודד הייתי ממש קריטית להצלת חיי בגלל תנאי הזנחה וסיכון לחיי בתוך הבית. גם עקב התעללות שעברתי שם.
לצערי התקופה בצבא הייתה קשה מאוד בחיי.
במהלך השירות הצבאי במשך 3 שנים לא קיבלתי אפילו בית חם לחזור אליו ולא תנאים אנושיים לחיות בהם בתור חייל בודד. שלוש שנים של סבל בלתי נגמר.
שללו ממני את התנאים הכי אנושיים כמו בית חם. אפילו בגדים שהייתי צריך לא נתנו לי.
יש לי מסמכים שמעידים על כך.
בנוסף נפצעתי במהלך השירות הצבאי דבר שפגע עוד יותר בחיי. עד עצם היום הזה הצבא והמדינה מתנערים מכל אחריות ומסרבים להכיר בי ולתת לי קצבה ושיקום.
אחרי השחרור מהצבא לא היה לאן לחזור ופשוט זרקו אותי לאבדון, וכך הגעתי למצב שכמעט הייתי הומלס ברחוב.
כך חרצו את גורלי !
במשך שנים ניסיתי לשקם את חיי לבד ללא עזרה. עבדתי ולמדתי לתואר ראשון.
אך מעולם לא היה לי משפחה או בית חם לגור בו. אפילו לא היה לי איפה לעשות חגים.
עברתי לפני מספר שנים טרגדיה בחיי שבעקבותה יש לי קשיים בתפקוד ואני מנסה לשקם את עצמי,
לצערי חזרתי לבית המשפחה ששם התחיל הכל כי לא היה איפה לגור חוץ מלהיות הומלס.
שם סבלתי מאלימות נפשית רבה והטרדות מצד האב הביולגי ברמה כזו שהוא לא מאפשר לך לחיות והוא גורם לחיי להיות גיהנום יום יומי, הוא אחד הגורמים המשמעותיים שאימלל אותי בילדות. הוא פשוט לא רוצה שאחייה.
לצערי אין לי איפה לגור כדי שאוכל לשקם את עצמי.
פניתי לעובדת סוציאלית וסיפרתי לה על המצב שלי והיא אמרה שאלך לגור ברחוב.
התקציב שלי מוגבל לשכור דירה.
המדינה והנציגים שלה שללו ממני צלם אנוש ופשוט קוברים אותי חי.
מאז הצבא ועד היום אין לי בית חם לגור בו.
אני מצטער על על היום שנולדתי לעולם הזה.
משתף זאת עם קושי גדול כי כבר איבדתי אמון בבני אדם.
בלי לשפוט.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות