היי,
יש לי חבר ממש טוב, סוג של חבר ילדות , שאני חושב שהוא נמצא במצב נפשי לא טוב. אני רוצה לנסות לעזור לו , אבל הוא מכחיש את זה, לשם כך אשמך לראות עוד תגובות או איפילו השקפה מזווית אחרת , שכנראה אני לא רואה.
אותו אדם אקרא לו בשם בדוי תום:
קצת רקע , תום סיים את לימודיו בצטיינות יתרה, ולאחר מכן התגייס ליחידה מובחרת ,
סיים שירות מלא וגם שירת 4~ 6 חודשי קבע באותו יחידה.
תום השתחרר מהצבא ואין לו שום כיוון בחיים , אפילו לא התחלתי, הנחתי שזה בסדר , הרי שירות כזה , הגיוני שהוא ירצה קצת זמן לעצמו ,
כיום עבר כמעט חצי שנה מהשחרור והוא לא יוצא מהבית , כל היום שלו מועבר במשחקי מחשב וסרטים , הדבר היחידי שהצלחתי לשכנע אותו זה ללכת לחדר כושר מדי פעם. סוג של פריקה.
תום לא עובד , לא לומד , לא עושה כלום.
אפילו מערכת יחסים אין לו , כי "לא באלו" (ציטוט ממנו) אציין רק שמעולם לא היה לו שום איטרקציה עם המין השני.
בתור חבריו אנחנו מסנים לעזור לו לבחור כיוון , או סוג של דרך , אבל רק עם הזמן זה מרגיש לנו שהוא ניהיה אדיש יותר ויותר.
אשמח לדעתכם בנושא. האם אני לוחץ מידיי? האם אני מתערב בחיי של חבריי ? או סך הכל דאגה ליגטמית.
תודה על זמנכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות