לא יודעת מה רוצה ללמוד, רוצה להרגיש סיפוק ושתהיה לי סיבה לקום בבוקר, מה דעתכם?

זה יהיה ארוך מצטערת!
היי, אני בת 21 עוד מעט 22, משוחררת מהצבא כבר שנה+
קצת רקע קצרצר, אני נורא אוהבת ביולוגיה ובין היתר הייתי בצבא בתחום הרפואה, לקיחת דמים והמשכתי עם זה גם באזרחות.
והאמת, זה לא משהו שאני אוהבת, או משהו שאני רואה את עצמי ממשיכה בו, המקצוע מייאש, מתייחסים אליך כמו חרא, ולפעמים קשה לי להתמודד נפשית עם המקום עד כדי כך שאני לא מצליחה לקום מהמיטה אחרי היום עבודה. מעולם לא אהבתי לשרת אנשים, זה תחום עיסוק קשה, אך אני תמיד שירותית ומנסה להפגין כמה שיותר אמפטיה לסובבים אותי.
ומכאן שיצא לי כל חשק ללמוד משהו שקשור לרפואה, זה לא בשבילי. זה אני בטוחה.
מהצד השני, אני אוהבת לצייר ואני אוהבת את כיוון האנימציה, עריכות בתוכנות אדובי וכדומה. אלה שני צדדים קצת קיצוניים ולכן קשה לי להחליט מה אני רוצה בדיוק...
(כיוון של תקשורת חזותית למשל)

לפסיכומטרי למדתי עד עכשיו דרך הפסיכומטרי של המדינה אבל אף פעם לא באינטנסיביות שגורמת לי לרצות לגשת, לכן חשבתי על קורס ומשם לראות לאן כבר הבחירות יצטמצמו לי. העניין הוא שאני מפחדת לבזבז כמות כזו של כסף בשביל שאחר כך לא אעשה עם זה כלום, או לחילופין שעדיין אשאר באותה הדילמה פשוט עם ציון מסכן ביד.

בחזרה לשני הכיוונים שכן יכולים להיות "קצה חוט". תקשורת חזותית- משהו שנורא קוסם לי אך עם זאת מאוד מאוד מעורפל ולא ברור מה יהיה העתיד איתו בתכלס, קראתי על התואר בכל מקום אפשרי וכמובן שינסו למתג את זה כמה שהם רק יכולים אבל על פניו זה נראה משהו שלא בטוח כל כך. כמו כן, יש לי נטייה לא להיות בטוחה בעצמי (כמו שאפשר להבין מכל החפירה פה ],::: ) אז אני מרגישה שבפן של הציור, האיור וכדומה אני לא מספיק טובה - אני כן בזמן הפנוי שיש לי מנסה ללמוד על אספקטים שונים או מקורסים של אומנות (פרספקטיבה, אנטומיה וכו') אני לא יודעת עד כמה בתכלס זה קונקרטי לתואר עצמו אבל עדיין הרגשה אישית של imposter

צד שני זה ביולוגיה, באמת נושא מרתק כל מה שקשור לגוף האדם, אבל בתכלס? בלי ללמוד רפואה או ביוטכנולוגיה אין מה לעשות עם תואר בביולוגיה ביד. אני התנסיתי בעבר בניסויים במסגרת התיכון ואני לא מתחברת לכל העניין של המחקר. אז זה די useless, לפחות ממה שאני מבינה

עשיתי הכוונה לחיילים משוחררים קצת אחרי שהשתחררתי וזה לא כל כך גילה לי משהו חדש - שוב אותם התחומים, לא הצלחתי לגלות או להבין משהו חדש או כיוון,
דיברתי עם חברים, המשפחה, אבל שוב הגעתי לאי החלטה ובלבול.

די ברור לי, שרק אני אוכל להגיע למסקנה בסוף מה לעשות אבל אני אובדת עצות, אני רוצה להרגיש סיפוק עם העבודה שאעשה ושיהיה לי סיבה לקום בבוקר, אני באמת אוהבת לעבוד, ולהרגיש שאני תורמת או עושה משהו וכל הסיטואציה גורמת לי להרגיש חסרת אונים שכזו, אז אם למישהו יש עצה או חוויה מכיוון דומה אשמח ממש לעזרה..