שלום לכולם, מן הסתם כמו שהכותרת אומרת אני לא אוכל להיות קרבי. זה די מאכזב אותי כי תמיד רציתי, אבל אני לא יכול מטעמי פרופיל (בעיות קרישה פרופיל 64).
אני גר בעיר מבוססת בשרון עם אחוזי הגיוס מהגבוהים בארץ וגם מבחינת מיצוי לקרבי ולקצונה בטופ 3 בארץ.
כל החברים שלי הולכים להיות קרביים והם די יורדים עלי שאני מתמיין למקומות של "פוסיז" כמו גלצ ודובר צהל.
אמרו לי כבר בשיחות פרטיות ואנשים אחרים שזה הכלמקנאה וכל זה ושבזמן שהם יטחנו חול אני אטחן דברים אחרים (המבין יבין;), אבל עדיין מרגיש ממש חרא לגבי זה, ולא יודע כמה זה נכון. בסופו של דבר בהסתכלות אחורה, אבא שלי נגיד בא פותח אלבום תמונות ומסתכל על הכשרה של שנתיים ביחידה מובחרת, שותה בירה עם החברה מהצבא וטסים ביחד לחופשות ונזכרים בזכרונות מטורפים, קרבות, לחימה וזה. הם באמת הגיעו למצבים הכי קיצוניים שאנשים יכולים להגיע אליהם. והם יכולים להסתכל אחורה בגאווה. הם שמרו על החברים, על המדינה.
אבל מה איתי?
נגיד נחזור הביתה לסופש או משהו וניפגש אז אני אמנם אראה טוב כי הייתי בחדכ, אולי עשיתי אחלה כסף מהצד (אני מתכנת פרילנס), ויצאתי עם בחורות יפות וחכמות, אבל בסופו של דבר איך זה משתווה לסיפורים של מישהו שמשרת באגוז או בצנחנים?
כאילו חבר שלי יוצא מהטנק גאה, עוד מעט מסיים קורס מט"קים. צנחן חוזר עם כנפצ וכומתה אדומה ויודע שהוא נתן מעצמו עד הסוף. ואני? אני בקריה מתחפשן ויוצא הביתה בשלוש.
לא מחפש נחמה או משהו אבל טוב לפרוק את זה ואשמח לדעת אם יש למישהו פה דעה על המצב.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות