באו נגיד שנכון להיום כל ניצולי השואה שחיים עדיין הם קשישים שראו את הזוועות בילדותם. אם מישהו היה בן 10 בזמן השואה, היום הוא בן 90.
אז כל שורדי השואה הם היו ילדים בשואה. והילדים שלהם כבר נולדו כ-10-20 שנה אחרי השואה, ונכדים שלהם הם כבר ילידי שנות ה-60-70.
אז אני מנסה להבין מה המשמעות הזאת של "דור שלישי". כשזה עוד דור ראשון אז יש היגיון: אלו אנשים שנולדו לניצולים, אז יש להם סוג של מסורת של היהדות שנכחדה, יש להם ניצולים שגידלו אותם וכד'.
אבל כעבור 2-3 דורות זה כבר כלום. למה מי שנולד לישראלי שהוא נכד של ניצול שואה הוא "מכובד" יותר מאחד שנולד לישראלי שהוא בן של תימנים שעלו לארץ? זה לא שבאמת איזה טראומה משפחתית (גדולה ככל שתהיה) עוברת דרך שלוש דורות. דור שלישי בחיים לא הכיר לא את הנספים, לא ראו גרמנים, הונגרים או רומנים במדים, לא ברחו לשום מקום ולא התחבאו מהנאצים במרתף. הם למדו את השואה בבית ספר, כמו כולם. ראו הכל על המסך וקראו בספרים.
כאילו באמת... יש בישראל של 2023 מלא בדיחות שואה, יש יום זיכרון, יש מלא סרטים, מוזאונים, מצבות וכד'. למה יש עדיין היגיון לדבר על "דורות של ניצולי שואה" כאשר הנינים של הניצולים חיים בדיוק באותה סביבה תרבותית כמו הנינים של מי שהגיע מבריטניה ומצרים?
ושתהיו בעניינים: גם המשפחה שלי עקרה ממקום מגוריהם בשביל להינצל מזוועות הנאצים. היו לי לסבים שלי קרובים שלא צלחו את הבריחה. אז עקרונית אילו סבים שלי היו חיים היום בישראל, הם היו מקבלים סטטוס של ניצול.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025