מאז שיש לנו חטופים אין לי יום ולילה שאני לא חושבת עליהם גם לעיתים קרובות שאוכלת האוכל נתקע לי בגרון ומתחילה לבכות על שהם שם. כל כמה זמן מציצה בטלפון אם יש עסקה ואם משהו מתקדם אני חושבת על המשפחות המסכנות ועל ההורים של החיילים והחיילות ששלחו ילד להתגייס והם נחטפו ועל כולם כואב לי הלב .אני מרגישה כבר שאין ביטחון במדינה הבן שלי צריך עוד שנתיים להתגייס וממש מפחיד אותי המצב. גם חבר טוב שלו אחיו החייל חטוף .הכל נהיה מדכא מאז ה7.10 אין חשק לחגים מה שעשו לנו פשוט הרסו לנו את החיים איך אפשר להמשיך כרגיל שיש לנו חטופים שם ואחרי כל הסיפורים מהשבי איך אפשר להמשיך הלאה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות