היי..
ככל שעובר הזמן אני מרגישה שאני עושה את הבחירות הכי מוטעות שלי לגבי אנשים או שאולי אני זו שלא נותנת לאנשים להעריך אותה כמו שצריך
כמעט שאין אחד שאיכזב אותי עד עכשיו בחיים שלי...בין אם זה בחורים שיצאתי איתם, בין אם זה חברים וחברות שניתקתי איתם קשר אחד אחרי השני..
אני שואלת את עצמי איפה אכיר עוד אנשים שאני כבר עברתי את כל המסגרות האפשריות? קרה לכם שבסוף שנות ה20 יצרתם חברויות שהחזיקו שנים? (אז כן..השאלה הזו מופנית לאותם אנשים עם ניסיון חיים)
בימים האחרונים איבדתי את אחד האנשים שהכי השפיעו עליי בחיי, מהמשפחה שלי ואני לא יודעת לתאר את העצב שאני חווה...אני לא שומעת מאף חבר ששואל אותי ומתעניין מה קורה איתי. נכון שבעצם זה אומר שאין לי חברים אמיתיים? כי נדמה לי שתמיד הייתי זמינה כשהיו צריכים אותי.
אין לי זוגיות, ואני נורא רוצה, אבל זה כבר נושא מאוד מורכב אצלי, מה שגם נותן לי להרגיש נחותה מאנשים שנמצאים בה.
הגעתי לגיל 29 ואני עם מעגל מסוים של אנשים סביבי ולמרות שהוא קיים אני הבן אדם הכי בודד בעולם..... איזו הרגשה רעה.....וזו לא הרגשה שנבעה רק ממה שעבר עליי לאחרונה, אלא משהו שאני מרגישה כבר כמה זמן, פשוט לאחרונה חשבתי שאולי יהיה יותר אכפת. מסתבר שלא....יש כאן מישהו שעבר משהו דומה ויודע מה להציע?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות