בגדנו אחד בשניה אך עדיין יש אהבה ורגש ובלבול גדול מצידי

האמת שאני מתבייש לכתוב כאן, ומתבייש בכל הסיפור שקרה, אבל אני כבר משתגע ולא יודע מה נכון עבורי, אז רציתי לשמוע את דעת הקהל וגם קצת לפרוק.
אז אני בזוגיות שנה, זוגיות רצינית ראשונה שלי, התאהבתי בבחורה עוד בתחילת הקשר, ראיתי בה ילדה טובה שקטה צנועה עם שמחת חיים, היה לנו כימיה טובה והמון הומור, נבנתה בינינו חברות חזקה מזה שהיינו מדברים המון בעיקר בטלפון, הייתי איתה באמת אמיתי וכך גם היא. בכללי ראיתי בה מישהי שאני יכול לבנות איתה עתיד. הקשר שלנו התחיל בזה שהבחורה הייתה תקופות ארוכות בבסיס ובקושי הייתי רואה אותה והקשר היה בעיקר טלפוני, היו פעמים שהייתי רואה אותה פעם בשבועיים שלוש והיה פרפרים בבטן כשלא הייתי איתה, ממש חיכיתי לכל פגישה איתה. לא הערכתי את מה שיש לי בידיים ורציתי לרקוד על כמה חתונות במקביל, לא רציתי לעצור את החיים שלי בשבילה, לא ידעתי מה זה מחויבות, אז לאורך כללל התקופה יצא שהייתי הולך ויוצא וגם שוכב עם בחורות אחרות, אהבתי מאוד את חברה שלי שלא תבינו לא נכון, גם ידעתי שמה שאני עושה הוא שגוי, הרגשתי עם עצמי חרא בהתחלה שעשיתי את זה והיה לי מצפון, אבל תירצתי לעצמי שמה שלא יודעים לא כואב ולא התכוונתי לספר לה על זה בחיים, ובגלל זה המשכתי עם מה שעשיתי כי מצד אחד הרגשתי הנאה וריגוש מכל חיי הרווקות ומצד שני לא רציתי לאבד אותה, הבטחתי לעצמי שאם אנחנו נתחתן אני אפסיק עם השגעון הזה.
עם הזמן החברה הייתה יותר בבית ונפגשנו יותר והקשר התעצם ונהננו מאוד זה בחברה של זו.הייתי לפעמים חשדן בחברה שלי שהיא עושה משהו מאחורי הגב שלי כי בעבר חיטטתי לה בטלפון שעוד זה היה טרי, רציתי לראות מה מצבי ואיפה אנחנו עומדים, והיינו חודשיים ביחד וראיתי שגבר אחר מתחיל איתה ושואל אותה אם יש לה חבר והיא אומרת שלא וזורמת איתו בשיחה, בגלל שזה היה עוד ההתחלה של הקשר והיא התנצלה ונשבעה שמעולם לא היה בינהם כלום ובכתה ואמרה שצחקה עליו עם חברה שלה, עוד איכשהו סלחתי לה על זה ועברנו הלאה, הצהרתי בפניה שביום שהיא לא תהיה נאמנה לי אני לא אהיה איתה. ואז קרה אותו ערב אחרי שהיינו כבר שנה ביחד, חיטטתי לה בטלפון שוב פעם ומצאתי תכתובות שקרו מלפני שבעה חודשים עם ידיד שלה מהצבא שהם מדברים על הסקס שהיה להם, באותו זמן שהם עשו את זה היינו 4 חודשים ביחד. לא באמת הצלחתי לעכל את מה שקראתי, כי באמת האמנתי לה שמאז אותו מקרה עם ההודעות עם הבחור השני, היא למדה מזה והיא רק איתי והנה למטבע יש שני צדדים ואלוהים העניש אותי על כל החטאים שלי.
כשהיא התעוררה התעמתתי איתה,היא הודתה, אמרה שזה היה ההתחלה של הקשר והיא הייתה בצבא ולא ראתה איתי עתיד, היא בכתה את החיים שלה שהיא מצטערת ולא רוצה לעזוב, שזה היה פעם והיום היא במקום אחר ורוצה רק אותי, לא קיבלתי את זה ונפרדנו. לאורך תקופה של חודש וחצי היא רדפה אחרי התנצלה רצתה לחזור אבל לא הצלחתי לקבל את זה, האגו שלי גדול מזה, ובאיזשהו מקום לא האמנתי לה שהיא השתנתה ושהיא מסוגלת לעשות את זה שוב בעתיד. בסוף כמו יצא לנו להפגש המון פעמים כי עדיין יש לי רגשות אליה ונקשרתי אליה מאוד. נפגשנו שכבנו דיברנו על הדברים ניסיתי להחזיר את האמון שלי בה, היא סיפרה לי את כל האמת שהייתה על הנאמנות שלה, אפילו הביאה לי לקרוא מהיומן הפרטי שלה על אותו לילה עם הבחור מהצבא, היה חשוב לי לשמוע הכל. היא אמרה שהיא הייתה מספרת לי על הבגידה בעתיד פשוט הקשר עוד לא היה מספיק חזק כרגע, לדעתי חארטה כי אני מאמין שצריך לקחת דברים כאלה לקבר. בסוף פתחתי את הלב שלי, סיפרתי לה גם שלא הייתי נאמן אליה לאורך כל הדרך ופתחתי איתה הכל, הייתי איתה הכי פתוח ואמיתי כמו שלא הייתי אף פעם והרגשתי נורא פגיע, לראשונה בחיים שלי הייתי ככה פתוח עם בן אדם ואני לא רגיל לזה. רציתי לראות איך היא מגיבה ואם היא מקבלת את זה, היא הייתה בשוק ולא עשתה לי יותר מדי סרטים והיא מוכנה לקבל את זה ולפתוח דף חדש לבנות קשר חזק יותר ואמיתי שימשיך עד הסוף. עכשיו אני באמת רוצה את זה ומוכן לקחת על עצמי להיות נאמן לאישה אחת, אבל קשה לי לעבור את זה איתה, עם הידיעה שהיא הלכה ושכבה עם גבר אחר, אני חושש גם שדבר כזה יכול יחזור על עצמו בעתיד מצידה. אני יודע שאני יותר גרוע ואין לי מושג איך היא הצליחה לסלוח לי בכזאת קלות ולקבל את זה, אבל אצלי זה חזק ממני, לא מצליח לשחרר ממה שהיא עשתה. אני אוהב אותה או לפחות יודע שיש לי איזשהו רגש לא מוסבר אליה, ועכשיו בדיעבד מצטער על מה שעשיתי כי הבנתי את גודל הכאב, ביקשתי גם ממנה סליחה עשרות פעמים, אני את השיעור שלי קיבלתי בזה שנכוויתי על בשרי והבנתי שזאת לא הדרך.
אפילו אחרי כל זה עדיין אמרתי לה שאני לא רוצה את הקשר הזה וזה גדול עלי והבחורה לא מרפה והיא נלחמת עלינו, לא משנה כמה ניסיתי להפרד ממנה, ואני מודה שהייתי מהוסס ופזיז בהחלטה שלי להפרד אחרי שסיפרתי לה על מה שעשיתי, היא עדיין לא קיבלה את זה והתחננה שאני אחשוב על הדברים אחרת, שאפשר לעבור את זה, ושזה יחזק את הזוגיות שלנו, באיזשהו מקום זה גם קנה אותי שהיא כל כך רוצה אותי ורוצה לתקן.
הבעיה שאני לא מצליח לסלוח לה בלב שלם על מה שהיא עשתה כי אני כל הזמן חושב על זה, אני מרגיש שאני לא אני בזמן האחרון, כל הביטחון שלי ירד, אני שלילי, הלכה לי כל השמחת חיים שלי, אני לא ישן טוב בלילות וכל הזמן במחשבות האם לחזור לזה אן לא. בכנות יהיה לי יותר קל לסיים את הקשר הזה ולצאת חופשי לעולם ולקשר הבא שלי, מצד שני מה אם באמת אפשר להתגבר על המשבר הזה ועל השריטות שיש לי במוח, אולי היא באמת המזל שלי ואהבת חיי ואני לא יאהב מישהי כמוה. ואני יודע שמפה אני אהיה נאמן לאישה שאני באמת יחפוץ בה גם אם זאת לא היא. אני גם חושב שאולי זאת לא התקופה שלי לזוגיות, העניין שיש לי עכשיו משהו טוב בידיים, הגעתי לרמת פתיחות עם בן אדם כמו שלא הגעתי בחיים, יש לי הרבה רגש אליה ואני נותן לה המון אהבה כמו שלא נתתי לאף אחת. כיף לי איתה היא החברה הכי טובה שלי הבן אדם שהכי קרוב אלי. ועדיין אני לא מוכן לחזור ולקבל את כל מה שהיה בנינו, מרגיש שזה גדול עלי ובעיקר לא נכון.