טוב ממ אני צריך עזרה..
( כן מצטער לעצור לכם תשיחה הזאת אבל.. אני לא יודע איך פונים כאן למישהו בפרטיות אז :3 )
בכל מקרה.. הכרתי מישהי שנפרדה מחבר שלה ( חבר ראשון אהבה ראשונה הכל..) וכמובן שבתור בן נחמד "וחמוד" באתי לעזור לה.. עזרתי לה דאגתי לה הכל
ימים שהיא הייתה רעבה קניתי לה אוכל הביתה..
ימים שהיא חתכה (היא חותכת וגם אני..) עזרתי לה.. הראתי לה שהיא לא לבד..
ועכשו היא חזרה לחבר שלה :
וכמובן שבסדר הם חברים לא יקרה כלום
אבל היא הרבה פעמים סובלת איתו.. אפילו יותר מידי פעמים
וזה על החשבון המחשבות שלי.. אני זה שדואג לה במקומו :@ זה שמראה לה שאוהבים אותה במקומו :@ במקום ה**** הזה :@ למה אני זה שצריך לדאוג לה ?! זה התפקיד שלו. לא שלי :@ להיות הידיד הטוב סבבה אבל למה אני צריך לתמוך בה כל הזמן :@
ואני לא חושב על קשר ביני לבינה.. במבחינה של להיות ביחד.. אני דואג לה כל כך דואג לה.. ומפחד שיקרה לה משהו
אבל המחשבות שלי משתגעות :@
המוח שלי משתגע :@
היא לבד ויש לה אותי ואותו ואני לא יכול ככה :2 אני זה שאוכל תחרא מכל המצב
והיא נשארת איתו.. סעמק אני שונא את זה.. שונא את עצמי.. שונא תמחשבות האלה.. שונא את כולם דיי :@
הרבה אמרו לי לנתק איתה קשר..
אבל אני מפחד שהיא תישאר לבד.. ואז מה יצא מזה..
( לא נותנת לי לדבר עם חבר שלה..)
היא איימה שהיא תתאבד אם הוא לא יחזור אליה..
אני משתגע..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות