שלום לכולם.
אני בן 20 ומשרת בגבעתי. התגייסתי חודשיים לפני תחילת המלחמה.
בזמן האחרון אני מרגיש מוזר. אני סובל בצבא, עברתי דברים שלא הייתי מאחל לאף אחד. אבל בקצת שאני יוצא הביתה אני פשוט מתחרפן. אני כבר בקושי מדבר עם המשפחה והחברים שלי ואני מרגיש כאילו השתנתי לגמרי מאז שהתגייסתי. נהייתי הרבה יותר אדיש, סגור ובודד.
אני רוצה לדבר עם מישהו על כל מה שעברתי אבל אני לא רוצה לדבר עם אנשים שאני לא מכיר ולא מכיר אנשים שאני רוצה לדבר איתם.
כשאני בצבא אני רק מחכה לחזור הביתה אבל כשאני בבית אני רק מחכה לחזור לצבא.
לאחרונה הכרתי מישהי שחשבתי שהיא כן מישהי שאני רוצה שתהיה חלק מהחיים שלי ושאני אוכל לדבר איתה, אבל זה לא כל כך הלך. כנראה טעיתי.
נמאס לי להרגיש לבד כל הזמן, נמאס לי מהתחושת ריקנות הזאת שיש לי תמיד.
אני מחכה לשחרור אבל אני יודע שכשאני אשתחרר המצב יהיה יותר גרוע.
אני בן אדם שקשה לו ליצור קשרים עם אנשים בכל מקרה, במיוחד אם אני לא איתם באותה מסגרת. כשאני אשתחרר לא יהיה לי אף אחד.
אני כותב פה לא כדי לחפש תשובה או חברים. סתם רציתי לשתף.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025