היי
פעם ראשונה שלי באתר.
קוראים לי גוני ואני בצומת דרכים שאין לי למי לפנות. לא לחברות וגם לא להורים כי אני מראה שהכול בסדר מבחוץ.
אני בת 22, השתחררתי לפני שנה מהצבא(גויסתי מאוחר יחסית).
שנה עבדתי וחסכתי לטיול שרציתי לעשות, טיול של חצי שנה.
טיול של למצות ולמצוא את עצמי, טיול של לראות מקומות חדשים, לגלות דברים חדשים ונסתרים,לחוות,לייצור קשרים,להרחיב אופקים,להתחבר לטבע,תרבויות שונות..
תכננתי לטוס בנובמבר אך בדקה התשעים הכול השתנה.
הטיול נאלץ להידחות עקב סיבות אחרות שלא תלויות בי אלא מתוך כורח.
עקב הדחייה, הוריי היוועצו לי לנסות להירשם למרות שזה ממש בשנייה האחרונה.
התקבלתי ללימודים באוניברסיטת בן גוריון על תנאי.
תנאי אומר שחייבים להשקיע ממש בלימודים ולהראות בסיום השנה הראשונה ממוצע גבוהה על מנת להישאר בלימודים ולהמשיך בשנה השנייה.
אני מרגישה שאני נאכלת מבפנים,כואבת לי בלב שהתחלתי ללמוד לפני הטיול הייעודי שלי.
אני מרגישה שליבי שמה,הרחק הרחק מפה,בהרים ובמקומות שבני מזל זכו לראות.
הטיול הזה הוא לא עוד סתם טיול כמו של כולם אחרי הצבא. הטיול הזה הוא מעבר לכך ומי שראה את הסרט INTO THE WILD יבין אותי עוד יותר.
אני מרגישה מאוד חצויה. לא יודעת מה לעשות. מתהלכת ביום יום ומראה שהכול בסדר אך ההפך הוא הנכון.
אם אני אצא כעת מן הלימודים אז יכול להיות שבשנה הבא לא אוכל להיות שמה על תנאי ואצטרך לעשות שוב פסיכומטרי על מנת להתקבל ללימודים שמה.
יש את האפשרות של לסיים את שנה א' בציון גבוהה שדורש השקעה גדולה ואז להשהות את שנה ב' ולראות את העולם.
אני לא יודעת אם יש לי את הכוח הנפשי לחכות שנה.
אני לא יודעת מה לעשות, לפרוש ולראות עולם או לסיים שנה א' כמו שצריך ורק אז לצאת לעולם.
תודה רבה לכול העוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות