אהלן,
אני יונתן ואני בן 25.
יש לי הרפס כבר מגיל ממש קטן, זאת עובדה שאני מכיר רק משום שראיתי תמונות שלי בתור ילד קטן. וזה מוזר כי להוריי לא היה הרפס אף פעם בחייהם. וכל חיי אני אוכל לעצמי את הלב על זה, כי לי אישית זה ממש מפריע בחיים.
אף פעם לא יצא לי ללמד את עצמי לעומק על ההרפס, משום שהייתי בחור דיי ביישן ולא באתי במגע עם אנשים אז לא הייתי צריך אפילו להקדיש זמן לחשוב כיצד להרחיק מהם את הצרה שלי.
כשגדלתי יותר, השתנתי בהבדלים של שמיים וארץ..... התחלתי לתפוס יותר ביטחון עצמי, להראות טוב ולהיות יותר מודע לעצמי.
הייתי בתחילת השינוי שלי והגיע השלב בחיי בגיל 19 והתחלתי לצאת עם בנות ובטבעיות גם להתנשק איתן. כמובן שבגלל החלק של חיזוק המודעות שלי לגבי ההרפס... מנעתי מעצמי לנשק בנות מהרגע שההרפס שלי מתפרץ ועד חודש אחרי שנעלם בנוסף לעוד כמה כללים נוקשים שהצבתי לעצמי כדי להימנע.
עם החיים המשכתי לנסות ללמוד עוד על ההרפס כמה שיכולתי ואז עלתה עוד בעיה....
אמרתי לעצמי.....
רגע, רגע, רגע, האם זה אפשרי להדביק מישהי גם עכשיו?.... כשההרפס לא נמצא לי על השפתיים?
ואם כן..... זה אומר שאני לא יכול להתנשק יותר בחיים? איך אני מתמודד עם זה?
מה אני עושה?
גם כשההרפס שלי לא בחוץ.... אני צריך להמשיך לחיות עם הפחד שאני אדביק מישהו? ככה הולכים להראות שארית חיי?... בריחוק מאחרים?
זה ממש מפחיד ומלחיץ אותי שאני אדביק אחרים כי לי אישית כמו שאמרתי זה ממש מציק ומפריע בחיים. ומאז החלטתי שאני מתרחק מאחרים ולא מסכן אותם עד שאני לא אקבל תשובה רצינית.
אני באמת לא מבין, ומשתוקק לדעת ולמצוא קצת נחמה ממישהו שכן.
אני ממש מתבייש לשאול אנשים אחרים וזה ממש לא נעים לי, אפילו עם רופאים. לכן הגעתי לפה.
זה חשוב לי מאוד, מקווה למצוא תשובות. תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות