אז ככה אני מודעת לעצמי מאוד אבל עם זאת אני לא מהאלנ שירעיבו את עצמן או יגרמו לעצמן לסבול . אבל מצד שני אני כן גורמת לעצמי לסבול
אני לא יודעת אם זה נחשב ככ להפרעות אכילה אם כי אני חושבת שזה כן בעיה אצלי
אז ככה, אני אוהבת לאכול בריא ולעשות ספורט
אני באמת אוכלת בריא ולא דברים שכתוב עליהם דיאטטי אלה אני מסתכלת על הרכיבים
וממה זה עשוי וכו
אבל כל פעם שאני אומרת לעצמי נגיד תאכלי רק סוכריה אחת אני שוכחת מזה וישר מתחילה לאכול הכל
או שאפילו זה קורה לי עם אוכל בלי קשר לממתקים
אני אוכלת עד שאני מתפוצצת וכואבת לי הבטן ואז אני סתם מרגישה רע עם עצמי שאני מוותרת לעצמי בכזאת קלות ולא מפסיקה לאכול ברגע שאני שבעה .
אני אוכלת גם כשאני לא רעבה וזה הקושי או שגם שאני אכלתי אני ממשיכה.
אני לא יודעת מה לעשות עם הבעיה הזו , לדעתי זו בעיה פסיכולוגית אצלי
אני מכירה את השיטה של הלדבר עם עצמי (האם אני באמת שבעה?האם אני יכולה להתאפק?)אבל בכל זאת אני מוצאת עצמי אוכלת בלי סוף גם אחרי שאני נהית שבעה.
עזרה !!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות