להמשיך הלאה זה כיבוש היצר, סבל יום יומי לפעמים התקפי חרדה. לא ידעתי כמה עצב יפול עלי ברגע שאוותר, 4 שנים של מלחמה אין סופית למען האהבה, לא היה לי טוב ונלחמתי רציתי להאמין, שיהיה טוב, לחיות את החלום. שתלמד להכיל אותי רגשית, שאני ארגיש שאני מאוהבת בדברים שאתה אומר חושב או מרגיש, זה לא קרה אז החלטתי לעזוב, רגע דרמתי, לקום בבוקר ופשוט לצאת מהדלת. דרמתי במכוון, דרמתי כדי לתלתל, אולי ככה תשתנה. כמעט שנה עברה אני במקום אחר אתה בקצה השני של העולם כל אחד חי את חייו, זוגיות חדשה לשנינו אבל, אני חייה בצל שלך, עם המון עצב. נגזר עלי להיות אדם עצוב??! לא היה לי טוב איתך, למה אני לא יכולה לחיות את חיי באושר ושמחה. הרי יש לי הכל, אני נראית טוב, לומדת מתקדמת, בן זוג שאוהב בדיוק כמו שרציתי, יודע להקשיב ולתמוך אני אוהבת את מי שהוא, אבל ייסורי ההשוואה לא יוצאים מהראש ושוב אני חולמת עלייך, על אותו גוף מוכר וממכר..שהורס יום יום בחיי..
איך ממשיכים הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות