עליתי לי״א השנה ועוד מעט אני חוגגת 17. יש לי את הידידים בשכבה שלי, שגדלתי איתם, חברי ילדות. מבחינתי זה הכי אפלטוני, אני לא נמשכת אליהם, הם כמו אחים בשבילי. יש את הבנים בשכבה שמעליי, שגם בהם אני רואה סוג של אחים, ידידים טובים שכיף לדבר איתם אבל זה גם נשאר בפרינדזון מהסיבה הפשוטה שאין משיכה. ואז יש את הבנים של התיכון (לשעבר) לפני גיוס וחיילים, שעם חלקם אני מיודדת ואלו שאני נמשכת אליהם או תפוסים או פליירים. לחברה שלי ולעוד ילדות מהשכבה שלי היה קטע איתם, אבל לא יותר מזה. הם לא מחפשים משהו רציני, עוברים ממישהי למישהי, כמות הבנות שאני מכירה שהיו עם אותם הבנים.. זה דוחה ממש. אני נחשבת לתמימה בחבורה, לא התנשקתי ולא שכבתי, אני כוסית ובנים מתעניינים בי, אבל הם רוצים רק סטוצים ואני לא רוצה להיות עוד מישהי. אני לא איזה מתחסדת שחושבת שסקס זה חטא, כן בא לי להינות ולהתנסות, אבל בגלל שזה נהיה זול אצל חברות שלי אני תמיד מרגישה צורך לאזן. זה גורם לי אובר לשמור על עצמי. מי ששומע לא מאמין שאני בתולה. אף אחד לא יודע שלא התנשקתי. כל החברות שלי כבר עשו את זה, חלקן בקטע ועוד שתיים עם חבר שלהן, אף אחד לא מתחרטת, להפך.. זה ביגר אותן. כולנו מאוד עצמאיות ואחראיות ביומיום, אם זה כרטיס אשראי, מוניות, עושות שופינג לבד, קובעות תורים הולכות לרופאים לבד.. להורים שלי נגיד אין בעיה כי אני לא עושה להם בעיות. יוצאות רק בסופש, לא מעשנות קבוע, שותות קצת לא חוזרות שיכורות. כן מבלות אבל בטקט. גם מי ששוכבת אז רק עם גלולות וכאלה. שתבינו כן אחראיות והכל, לא ילדות פעורות. אני לא יודעת מה הבעיה שלי ולמה אני לא מצליחה להיות כמוהן ולהשתחרר בקטע של הסקס. אני לא מצפה שזה יהיה מלאכים וקשתות בענן, אבל גם לא רוצה שזה יהיה בסתם חדר בבראון עם מישהו שאין לי רגש אליו.. וכאילו האמצע הזה לא קיים. עדיף לי להתפשר כבר וזהו או לחכות ? אני מרגישה שאני מפסידה את כל הכיף..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות