בבי"ס למדתי המון מקצועות ראליים.השקעתי אבל, לא יותר מידי.סיימתי בצורה טובה.הפסיכומטרי גם טוב.התקבלתי לאוניברסיטה להנדסת ביוטכנולוגיה וכאילו עולמי התחיל לקרוס עלי.אני מבינה שאין מה להשוות רמה תיכונית לאונ', אבל באתי ממש חדורת מוטיבציה,מהיום הראשון אני לומדת כמעט ללא הפסקה..אולי טיפה בסופ"שים משתחררת כדי להתאוורר ולהתאפס.ושום דבר לא עוזר.אני מנסה חזק- אני נכשלת.אני מנסה יותר חזק-נכשלת שוב. חברות שלי סביבי מקבלות מאיות ואני מרגישה כמו אפס מאופס.אני לא מכירה את עצמי ככה.מה אני צריכה לעשות?התסכול הזה מוציא אותי מדעתי, אני בוכה כל פעם כשאני מקבלת ציון,זה מאכזב אותי שאני לא רואה את התמורה על כל השעות שאני משקיעה.אין לי איפה לקצץ בשעות שינה.ישנה משהו כמו שש וחצי שעות בלילה.אוכלת -מקציבה לעצמי זמן.זה לא אמור להיות ככה.אני לא כזאת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות