הכרתי בחור הצעיר ממני בעשור. בהתחלה היינו ידידים, מהר מאוד העניינים התקדמו והתאהבנו. נוצר בינינו מההתחלה חיבור מאוד מיוחד. לאחר מספר חודשים של אהבה עצומה הוא אמר לי פתאום שהוא כבר כמה שבועות לא מאוהב בי, אמר שהיה רוצה להרגיש אבל הלב שלו בחר שלא. שאלתי אם זה בגלל הפרש הגילאים והוא אמר שלא. היה לי מאוד קשה, בייחוד מכיוון שהייתה בינינו אהבה באמת גדולה וחזקה.
הוא רצה שנישאר ידידים והסכמתי כי החברות בינינו באמת עמוקה וכוללת אהבה גדולה, דאגה אחד לשני, הקשבה, הכלה, עזרה.
אנחנו לא זוג כבר חודשיים בערך. אני עדיין מאוהבת בו, עדיין מרגישה שזה פספוס.
נכון לעכשיו אנחנו מדברים בהודעות ובטלפון מידי יום ונפגשים פעמיים שלוש בחודש. בכל פעם שאנחנו נפגשים אנחנו מתחבקים, מתנשקים, שוכבים, ישנים מחובקים ומחזיקים ידיים, ממש כמו כשהיינו זוג. הוא כל הזמן אומר לי שהוא אוהב אותי.
לא מזמן אמר לי שהוא קיווה שיתאהב בי שוב אבל זה לא קרה, שהוא לא רואה עתיד איתי ושאני צריכה לצאת לדייטים עם אחרים. אמר שאם היינו מכירים כמה שנים מאוחר יותר בטוח היינו ביחד. לאחר שאמר משפט זה יזם נשיקה ושאל אם אני רוצה לעשות אהבה, עשינו.
מצד אחד הקשר איתו חשוב לי מכיוון שיש בינינו אהבת אמת של חברים טובים, מצד שני אני מניחה שברגע שיכיר מישהי זה ייגמר בינינו ויכאב לי הרבה יותר.
אני לא מסוגלת להתנתק ממנו ומנסה לגרום לעצמי לא להיות מאוהבת בו כדי שנוכל להיות באמת חברים טובים. כמובן שקיים בי הצד שמקווה שהוא יתאהב בי שוב למרות שאני לא מאמינה שזה יקרה.
לנתק איתו את הקשר? להישאר ידידה קרובה שלו ולקוות שיתאהב שוב? להישאר ידידה ולהבין שזה זמני ויכאב לי אחר כך יותר? לנסות להרוג את ההתאהבות שלי בו? יש סיכוי לגרום לו להתאהב בי שוב? אם כן אז איך? לגרום לו להתגעגע? למה הוא מתנהג לפעמים כאילו שאנחנו זוג ולפעמים לא?
תודה מראש לכולם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות