סו... היי.
אני מצטערת, אני לא יודעת איך להתחיל.
זה הפוסט הראשון שלי פה, מצטערת.
אוקיי, עדיף שאני פשוט אגיע ישר לנקודה.
אז...
היום, או יותר נכון אתמול, כי כבר הספקנו להחליף יום, מה-18 ל-19, זה (היה) יום ההולדת שלי.
יום הולדת שמח לעצמי, אה?
אז זהו- לא כל כך.
בשנה האחרונה התחלתי ללמוד בחטיבה חדשה, רחוק מהחברות שלי מהיסודי ומהאזור שלי בכללי, ולא כל כך שמרתי על קשר. אנחנו כן אומרות שלום זו לזו, כשאנחנו פוגשות אחת את השנייה במקרה, אבל בערך פה זה מסתכם.
בכל זאת, תמיד-תמיד באתי למסיבות הפתעה של כולן, ושלחתי להן מזל טוב עם מיליון סמיילים, לחלקן אפילו בחצות, בדיוק... אפילו מתנות אף פעם לא שכחתי. תמיד חשבתי, ואיכשהו אני עדיין חושבת, משום מה, שזה גם הפוך. אני מכירה אותן שנים, רבות מהן מהגן ואחת אפילו מהפעוטון (!)...
טעיתי, נגיד את זה ככה.
היום, או יותר נכון אתמול, יום ההולדת שלי, והן לגמרי שכחו אותו, או אפילו יותר גרוע- התעלמו.
ברכה אחת חמודה וקצרה בווצאפ מאחת מהן, שנפגשתי איתה, דווקא, לפני כמה ימים, וה-bff הנצחית באה אליי ישר אחרי בית הספר שלה (סיימנו מוקדם בגלל התעודות), וזהו, בערך.
אפילו מהחברות של החטיבה החדשה, שהכרתי רק השנה, קיבלתי יותר, למרות שגם קצת מבאס, כי חשבתי שיש לנו קשר ממש טוב, וכי כולן, אפילו יום ההולדת הראשון של השנה, קיבלו הרבה יותר ממני. החברה היחידה מהן שבאה איתי מהיסודי הביאה לי עוגה, וקאפה יפה, ואחת מהן הביאה לי מעטפה עם ברכה קצרה. כמעט כולם אמרו לי מזל טוב, אבל, וחלק שרו לי ''יום הולדת שמח...''.
זה כל כך... אנוכי מצידי להיות מבואסת?
אני בכלל צודקת במקרה הזה?
בכל מקרה אני קצת מבואסת מזה.
בסדר, קצת-הרבה, אין מה לעשות.
יש לכן/ם רעיונות איך להתגבר/מה לעשות/ווטאבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות